יום שבת, 30 במאי 2009

שתי המלצות על בלוגים מתמטיים בעברית

נסיכת המדעים של יוסי לוי. הבלוג עוסק בסטטיסטיקה. כתוב בצורה פופולארית ומעניינת.

לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ'. עוסק בנושאים מגוונים במתמטיקה ומדעי המחשב. מעמיק מאוד. חלק מהפוסטים דורשים ידע במתמטיקה גבוהה (על-תיכונית).

כוח עילוי - הסבר פשוט (יחסית)

בילדותי השתתפתי בחוג טיסנאות. הגעתי לרמת מדריך אחרי שעברתי קורס אינטנסיבי ומרתק בטכניון. אני זוכר את ההסבר שקיבלנו להיווצרות כוח עילוי על כלי טיס: בעת המגע עם החלק הקדמי של הכנף האוויר מתפצל לשניים ונפגש שוב בחלק האחורי של הכנף. הפרופיל הקמור בחלקה העליון של הכנף גורם לכך שזרם האוויר מעל לכנף עובר דרך ארוכה יותר ולכן המהירות שלו גבוהה יותר. לפי עקרון ברנולי אם מהירות הזרימה גבוהה אז הלחץ נמוך, ולכן הלחץ מעל לכנף נמוך מאשר הלחץ מתחת לכנף. הפרשי לחץ אלו גורמים להיווצרותו של כוח. כוח מוגדר כלחץ כפול שטח והוא פועל בניצב למשטח. ניתן לחשב את הכוח האווירודינמי הכולל שפועל על הכנף אם יודעים את לחץ האוויר בכל נקודה על הכנף. בתנאי טיסה רגילים הכוח הזה מכוון למעלה ומעט אחורה וניתן להפריד אותו לשני מרכיבים: הרכיב האנכי הוא כוח העילוי (lift), והרכיב האופקי הוא הגרר (drag).

יום רביעי, 27 במאי 2009

מוח ימני או מוח שמאלי

היום שמעתי נאום של איש מדע שדי הכעיס אותי. כבדרך אגב הוזכר בו קשר שיש כביכול בין תכונות ויכולות של אנשים לחצי מוח (המיספרה) דומיננטי. כתבתי על כך קודם, ואני רוצה להדגיש שוב: מדובר במיתוס.

למדע אין בכלל כלים לקבוע אם למישהו יש חצי מוח ימני דומיננטי או חצי מוח שמאלי דומיננטי. כל מה שאנו יכולים לראות באמצעות מכשירי החישה וההדמאה זה אזורים פעילים במוח ולקשר אותם לביצוע פעולות מסוימות. ואכן יש לוקליזציה מסוימת במוח, כלומר אזורים שאחראים על פעולות מסוימות. הדוגמה המפורסמת ביותר היא של יכולת הדיבור וכישורי השפה שקשורים לאזור ברוקה (Broca) ולאזור ורניקה (Wernicke) המצויים בחצי המוח השמאלי. אזורים אלו התגלו כבר במאה ה-19 על ידי מציאת הקשר בין נזק מוחי באזור מסוים לקשיי דיבור ושפה.

יום ראשון, 17 במאי 2009

הטורבינה הגדולה בעולם

סרטון מעניין על הטורבינה הגדולה בעולם לייצור אנרגיית רוח. הטורבינה מיוצרת על ידי חברת Enercon הגרמנית. היא נקראת E-126 משום שקוטר הרוטור שלה הוא 126 מטרים, או במילים אחרות אורכו של כל להב מבין השלושה עומד על 63 מטר. גובהו של העמוד שבו נמצא הסטטור ושאליו מחובר הרוטור הוא 138 מטר. הטורבינה יכולה לספק כ-7 מגה-ואט ביום ממוצע וזה בערך אלפית מצריכת החשמל של ישראל ביום עמוס למדי.



מעניין האם דון קישוט היה ממשיך להילחם בטחנות רוח אם היה רואה את המפלצת הזאת :-)

יום שבת, 16 במאי 2009

חורים שחורים מתנגשים

בהמשך לשאלה של שרון בתגובה לפוסט הקודם אודות חורים שחורים אני מצרף סרטון הדמיה של חורים שחורים מתנגשים. התנגשות כזו אמורה להיות מקור חזק של גלי כבידה. הם נראים בצבע אדום-כתום בהדמיה. ההדמיה נעשתה על ידי נאס"א.



המלצה: מאמר מצוין של ידידי פרופ' ברק קול אודות גלי כבידה (וגם בפורמט pdf).

יום שישי, 15 במאי 2009

מהו גודלם של חורים שחורים?

חורים שחורים הם ללא ספק אחד הנושאים המעניינים במדע. אני אומר את זה לא רק בגלל ההתעניינות האישית שלי אלא גם בגלל תגובת הקהל בהרצאות שאני נותן. הרצאה על חורים שחורים היא הימור בטוח מבחינתי. אני זוכר שבהרצאה שנתתי לפני מספר חודשים ניגש אלי בסוף ההרצאה ילד קטן, בן 6 להערכתי, ושאל אותי אם יכול להיות שיש לו חור שחור בבית. אמא שלו צחקה וניסתה להסביר לו שהחורים השחורים הם ענקיים, כמו השמש. אבל דווקא הילד שאל שאלה מצוינת. התשובה היא שיש חורים שחורים בגדלים שונים וייתכן חור שחור קטן בגודל של גרגיר חומוס, למשל. אבל חור שחור כזה יהיה מאוד כבד והוא בוודאי ישפיע על כל מה שקורה בבית ולכן "היית מגלה אותו מזמן", אמרתי לילד. רציתי לספר לו עוד על חורים שחורים זעירים אבל אמא שלו לקחה אותו. חבל. אני מאמין שגיל 6 הוא גיל שבו הילדים כבר יכולים לקלוט די הרבה. זה גיל שבו לילדים יש המון סקרנות וכדאי לנסות לתת תשובות מדויקות ככל האפשר לשאלות.

יום רביעי, 6 במאי 2009

האם מסוכן לשבת קרוב לטלוויזיה?

לפני כמה ימים תפסתי את עצמי מעיר לילדים שלא יישבו קרוב מדי לטלוויזיה. זה נראה לי כל כך הגיוני שלא חשבתי על כך לעומק עד עכשיו, אבל כשהם שאלו "למה?", לא ידעתי מה לענות. חשבתי על זה עוד, אבל לא מצאתי סיבה טובה.

השפופרת הקתודית בטלוויזיה היא בעצם מאיץ חלקיקים קטן. אלקטרונים מואצים באמצעות שדה חשמלי של כ-30,000 וולט בתוך שפופרת ואקום ופוגעים בחומר פוספורסנטי על המסך שזורח בהתאם לעצמת קרן האלקטרונים. בטלוויזיה צבעונית יש שלוש קרניים כאלו ושלושה סוגי פיקסלים על גבי המסך (אדום, ירוק וכחול). כל קרן פוגעת רק בפיקסלים שמתאימים לה. השילוב של שלושת צבעי היסוד מאפשר לנו לראות תמונה שמכילה את מרבית הצבעים אותם אנו יכולים לראות. הסיבה לכך היא פשוטה: גם בעיניים יש לנו שלושה סוגים של קולטני צבע: האחד רגיש בעיקר לאדום, השני לירוק והשלישי לכחול.

יום שני, 4 במאי 2009

האם ניתן לבשל ביצה עם טלפונים סלולריים?

אדם די מוכר שפגשתי במילואים שאל אותי את השאלה הזו לפני כמה שנים טובות. אני זוכר שמיד עניתי לא, אבל הוא התעקש שאם לוקחים הרבה טלפונים זה אפשרי. לא רציתי להגיד שמדובר בשטויות, אז ניסיתי לשכנע אותו בעזרת חישובים של הספקים וטמפרטורות. לא הצלחתי. Brainiac עושים זאת טוב יותר: