טוען...

יום שלישי, 23 במרץ 2010

על בקוגנים, גוגוסים וגוגואים

מדהים באיזו מהירות מצליחים להחדיר אופנות חדשות אצל הילדים. לא הייתי מודע לכך עד לשנה זו, בה שני הילדים הגדולים שלי עלו לכיתה א'. בתחילת השנה הם השתגעו על הבקוגנים, מין צעצוע עגול עם מגנט שנפתח כשהמגנט נמשך למתכת. לא עברו יותר מכמה ימים מהרגע שבו שמעתי את המילה בקוגן לראשונה בחיי עד שהבנתי שלכל החברים בכיתה כבר יש אוסף של בקוגנים, והילדים שלי מרגישים מקופחים. מי שהצילה את המצב הייתה אמי שקנתה מיד חפיסת בקוגנים. הילדים זיהו את נקודת החולשה שלה והחלו לנהל איתה שיחות יומיומיות על בקוגנים.

היא לא כל כך עמדה בלחץ ואחרי חקירה מאומצת נודע לי שהיא עומדת לקנות כמות מסחרית של בקוגנים שתספיק לנו עד סוף בית הספר היסודי, לפחות. עצרתי אותה ברגע האחרון לפני שהיא יצאה מהבית לכיוון חנות הצעצועים. פשוט, הילדים הביאו הביתה קלפי סופר-גול עם תמונות של כדורגלנים ומיד הבנתי שהבקוגן כבר אאוט. הבקוגנים המסכנים מצאו את עצמם זרוקים בחדר. אחרי שבוע של לחץ כבד הייתה זו אשתי שנכנעה ונסעה לקנות חפיסת קלפי סופר-גול לכל ילד. בינתיים תכננתי לפרק את המגנט של אחד הבקוגנים השבורים לצורך הדגמות שאני מבצע, אבל הילדים תפסו אותי על חם והסבירו לי שאסור לי בשום פנים ואופן לפגוע בבקוגן, אפילו אם הוא שבור או חלילה מזויף.

 בקוגן עם מגנט על קלף מיוחד שמכיל בתוכו משטח מתכתי

אמרתי לג'ודי לא לקנות יותר מחפיסה אחת וצדקתי. ראשית - הם הרוויחו המון קלפים מהחברים, ושנית - האופנה הזו נמשכה פחות מחודש, כפי שבוודאי ניחשתם. לצעצוע הבא כבר הייתי מוכן. "אבא תקנה לי גוגוסים". "אין בעיה, אם תתקדם עשרה עמודים בספר המתמטיקה תקבל חבילה של הדבר הזה שאמרת". חשבתי שזה היה תרגיל מתוחכם מצידי - הרי ממילא אצטרך לקנות אותם בסופו של דבר... אבל, בעצם, אולי הם אלו שעבדו עלי, כי הם ממילא אוהבים לפתור את התרגילים מהספר.

בכל אופן, את עשרת העמודים הם סיימו בצ'יק, והגיעה שעת התשלום. ג'ודי נסעה עם ראם ויחד הם קנו חבילת גוגוסים לכל אחד מהבנים. ראם עצמו נזכר שהוא פתר רק תשעה עמודים ולא הסכים לפתוח את החבילה עד שישבנו באותו ערב ופתרנו עמוד נוסף, ועוד כמה ליתר ביטחון. זו הייתה חווייה לראות אותם שמחים כל כך עם הגוגוסים. למחרת התעקש ראם ללמד אותי איך משחקים בזה. ניסיתי להתחמק, אבל עכשיו חופשת פסח ואין לאן לברוח, אז הסכמתי. מתברר שיש המון משחקי גוגוסים עם חוקים שונים ומשונים. מאוד חשובה ההכרזה בתחילת המשחק - לצירופים: "על אמת" ו"עם החזרות" יש משמעויות דקות שטרם הבנתי לעומק. אבל המשחקים עצמם נראו לי מוכרים - הם היו כמעט זהים למשחקי הגוגואים ששיחקתי בילדותי.

 גוגוסים

"האם במקרה השם גוגוסים כל כך דומה לגוגואים?", שאלתי את עצמי. הילד לא הבין על מה אני מדבר, ואילו אני חשבתי על הימים שבהם המשחק הזה היה בחינם, וכל מה שהיה צריך זה לאכול משמשים. "בעוד חודשיים אני אביא לך משחק שאין לאף אחד בכיתה", אמרתי לראם והעיניים שלו נדלקו. עכשיו נשאר לחכות ולראות אם התוכנית הזדונית שלי להחזרת הגוגואים תצליח. מצד אחד הגוגואים נראים קצת מיושנים, אבל מצד שני האופנות הרי מתחלפות כל כך מהר, אז מי יודע?

גוגואים

קרדיט לתמונות:
onecrazyweasel ב-Flickr
WissensDürster בוויקישיתוף
Fir0002 בוויקישיתוף

‏6 תגובות:

אלעד טורצ'ין אמר/ה...

מאוד נחמד... כמובן שמאחורי כל אופנת משחקים עומדת סוללה של אנשי מקצוע שזה העבודה שלהם, למכור כמה שיותר מוצרים, או איך להציג את זה לילדים בצורה מושכת... אבל אם לכולם יש, אז למה לילד שלך לא?... דעתי היא שלא תצליח להחזיר את הגוגואים לאופנה, א:כי אין להם סדרה בטלויזיה. ב: אין להם פרסום, ג: הם בחינם, אז מה הם שווים... למרות שהגוגואים הרבה יותר משוכללים- נסה לשתול גוגו וגוגוס, ונראה מה יתפתח ממה...

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

:-)

צילה אמר/ה...

ואני כבר חודש שוברת את הראש איפה משיגים את הגוגוסים הללו. תודה. משעשע.

whisper אמר/ה...

וכמובן להכין משרוקיות מהגוגואים! מה שכן, רק שתדע, חלק מהקלפים שקשורים לכל הסדרות מנגה למינהן, הם סוג של הכנה לrpg games מה שיכול להתפתח למבוכים ודרקונים. זה מחולק לקבוצות וכוחות ודורש לזכור המון נתונים. זו יכולה להיות דרך להעשיר את האנגלית, ולהתקדם מזה למשחקים יותר מורכבים, בתור גיימרית, זה הסגנון האהוב עלי, והדהים אותי לגלות שילדים בכיתה א' שנתפסים לזה חזק, מבינים את החוקים וזוכרים (למשל מה שהיה בזמנו פוקימון ויוגי הו) את כל האפשרויות. זו הדרך היפנית ללמד דרך משחק סדר וארגון וזכרון. המון עבודה עם קבוצות ותתי קבוצות - חלוקה לרמות. מאוד מורכב. ברמה היותר מתקדמת כבר מתחיל להכנס הנושא של תכנון ואסטרטגיה. מקווה שזה גרם לזה להראות קצת פחות טפשי. לפחות לקלפים.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

אני מסכים. אני שומע אותם משחקים ומפתחים את הדמיון עם הבקוגן והגוגוסים וזה נהדר, אבל למה זה כל כך יקר...

אנונימי אמר/ה...

סיפור משעשע....