יום שלישי, 15 במרץ 2011

הסרטונים המזויפים האהובים עלי

הסרטון הראשון קשור להליום. קבוצה של נערים צרפתים שואפים הליום, מנפחים בעזרתו מסטיק וממריאים לאוויר.



הם עושים את זה ממש בסטייל, אבל חישוב פשוט מראה שהסרטון מזויף.

הבסיס ליכולת הציפה של בלוני הליום נובע מכך שאוויר מורכב בעיקר מחנקן ומחמצן והליום פחות צפוף ממנו. לפי עקרון הציפה של ארכימדס בלון מלא בהליום יצוף באוויר כל עוד המשקל שמחובר אליו אינו גדול מדי. מבחינה זו אין הבדל בין ציפה בסביבה גזית ובין ציפה בסביבה נוזלית. מה שקובע זה רק הצפיפות של העצם יחסית לצפיפות התווך שבו הוא נמצא.

עקרון ארכימדס אומר שכוח הציפה הפועל על הבלון כלפי מעלה שווה לתאוצת הכובד כפול נפח הבלון כפול צפיפות התווך, שהוא האוויר במקרה זה. כלפי מטה פועל משקל ההליום והוא שווה לתאוצת הכובד כפול נפח הבלון כפול צפיפות ההליום. צפיפות ההליום היא כ-0.2 גרם לליטר, וצפיפות האוויר עומדת על כ-1.2 גרם לליטר. לכן, ליטר של הליום יכול להרים בערך גרם אחד נוסף על משקלו העצמי. על מנת להרים אדם במשקל 60 ק"ג צריך להשתמש ב-60,000 ליטר של הליום.

אז איך הם עשו את זה? הנה הפתרון:



ובאותו עניין, מילת אזהרה: שאיפת הליום לא פוגעת בבריאות ולא פוגעת במיתרי הקול, אבל עלולה לגרום לחנק אם לא מגיע חמצן לריאות לאורך זמן. לכן, מי שרוצה ליצור קולות מצחיקים, מספיק שייקח שאיפה קטנה מבלון גומי מלא בהליום. מומלץ מאוד להמתין כמה דקות בין שאיפה לשאיפה, ולעולם לא לשאוף הליום ישירות מבלון המתכת שבו ההליום נמצא בלחץ גבוה (אלא אם כן מחובר לבלון וסת שמוריד את הלחץ של הגז). בסרטון נראה שהם שואפים הליום ישירות מבלון מתכת ללא וסת. לדעתי הם עושים את זה בכאילו, כלומר לא שואפים הליום בכלל.


הסרטון השני מראה איך אפשר להכין פופקורן בעזרת טלפונים ניידים.



זו אחת המתיחות הקשורות לטלפונים ניידים. טלפון נייד אכן עובד בתחום התדרים של קרינת המיקרוגל, אבל יחסית לתנור מיקרוגל ההספק שלו נמוך מאוד. הבדל נוסף בעוצמת הקרינה המגיעה לגרעיני התירס נובע מכך שתנור המיקרוגל בנוי כתא תהודה שמגביר את עוצמת הקרינה.
בסרטון הזה הם השתמשו בעריכה דיגיטלית - ברגע שבו כביכול התפוצץ גרעין תירס, הם מחקו אותו מהתמונה והקרינו אחורה סדרת פריימים שבהם צולם פופקורן שנזרק אל השולחן.




הסרטון הבא נעשה גם כן לצרכי פרסום, הפעם בתחום משקפי השמש.



זיקית כידוע מחליפה צבעים, אבל לא בצורה כל כך מהירה והיא בכלל לא תחליף צבע בתגובה לחפץ קטן. אני יכול לומר בביטחון שהצבעים הוספו בעזרת תוכנה.


ולסיום עוד מתיחה אחת, מרשימה במיוחד.



רוב הסרטונים מהסוג הזה משתמשים בזוויות צילום מסוימות שמהן האשליה האופטית נראית אמיתית. הנה סרטון אנימציה בהשראת תמונת "מפל המים" המקורית של הצייר אשר:

ברור שיש חשיבות לזווית הצילום, ובכל זאת המים בסרטון עם הדגם של מפל המים משלימים מעגל, כלומר יש כאן עוד מרכיב, אולי משאבת מים. היוצר מבטיח לגלות בקרוב. שווה לחכות.

7 תגובות:

נעמה אמר/ה...

פוסט נהדר! הסרטון של הזיקית יצטרף מחר לשיעור לפורים על הסוואה בבעלי חיים, תודה!

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה נעמה. אנא אל תשכחי לומר להם שהסרטון לא אמיתי. אני חושב שיש חשיבות לומר את זה, משום שכך מתפתח אצל התלמידים חוש ביקורת בריא.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

לגבי הסרטון של מפל המים. התבוננתי במשך זמן רב על הצללים של הבחור כשהוא עובר לפני הדגם. לדעתי הצללים מרמזים שהדגם נראה כך:
http://www.youtube.com/watch?v=6TJtJEevqQY

נעמה אמר/ה...

לא אמרתי, שאלתי :-)
שאלתי אותם אם לדעתם הסרטון אמיתי, ואז שלחתי אותם לקרוא קצת חומר על זיקיות ואח"כ קיימנו דיון על הסרטון, שאלתי איך לדעתם הזיוף נעשה וכו'. הם אמרו דברים מאוד מעניינים (הדעה הרווחת הייתה שהזיקית היא בעצם רובוט, מה ששלח אותנו לחיפוש תמונות וסרטונים של זיקיות כדי להשוות)

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

נעמה, זה נהדר איך שסרטון יכול למלא שיעור שלם ולדחוף את התלמידים לחשוב ולהתעמק... צריך בשביל זה מורה טוב. כל הכבוד לך!

אורן פרבר אמר/ה...

מעולה! רעיון מצויו לפוסט - שילבת הרבה נושאים מעניינים.

תוספת קטנה: על פופקורן סלולארי...
http://orenmada.net/archives/48124?trashed=1&ids=208

ולגבי הליום - עוד סיבה לא לנשום הליום היא שבדרך כלל יש בו כל מיני זהומים של גזים לא סימפאטיים, במיוחד אם ההליום הוא לא בנקיון רפואי.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

עדכון לגבי הסרטון של מפל המים: היוצר הוסיף סרטוני הסבר שבהם רואים שהוא שופך את המים לכל אחד משלושת המפלסים בנפרד. בעזרת עריכת וידאו הוא הצליח לשלב את שלושת הקליפים לסרטון אחד שבו נראה כאילו המים עולים מעלה ואז נופלים במפל.
http://www.youtube.com/watch?v=jpcIIa2hKRo