tag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post7387470013870851577..comments2024-01-07T19:02:45.695+02:00Comments on מדע פשוט: מומנט - על מקור המילה והשימוש בה בפיזיקהאריה מלמד-כץhttp://www.blogger.com/profile/03049868299793733679noreply@blogger.comBlogger5125tag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post-15049912522707846792010-01-02T00:20:58.723+02:002010-01-02T00:20:58.723+02:00לגבי אינרציה - לא ידעתי על המשמעות המקורית של המיל...לגבי אינרציה - לא ידעתי על המשמעות המקורית של המילה, אבל אם חושבים על המשמעות הפיזיקלית של המושג יש בכך הגיון. אינרציה היא הרי תכונה של עצם שלמעשה נשאר באותו מצב (או באותה מהירות) כל עוד לא מפעילים עליו כוח. ניתן לומר, אם כך, שזו תכונה של "עצלנות". <br /><br />המשמעות בעברית של המילה התמדה מתאימה יותר ל"עקשנות" וגם זה מתאים למשמעות הפיזיקלית. הכל מסתדר משום שהמרחק בין עצלנות (שלילית) לעקשנות (חיובית) אינו גדול :-)<br /><br />אגב, חומר אינרטי הוא חומר שאינו מגיב עם חומרים אחרים. כלומר זה "חומר עצלן" או "חומר עקשן".<br /><br />באותו הקשר, אם אני לא טועה, קפלר היה הראשון שהשתמש במושג אינרציה בפיזיקה, עוד לפני שניוטון פרסם את האינרציה בחוק הראשון שלו. קפלר תמך בגישה של אריסטו, ועבורו אינרציה הייתה התנגדות לתנועה ולא התנגדות לשינוי מצב.אריה מלמד-כץhttps://www.blogger.com/profile/03049868299793733679noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post-81815891193623798452009-12-30T22:10:21.965+02:002009-12-30T22:10:21.965+02:00מרתק ומחכים.
בהקשר זה מעניין להזכיר את המקור למושג...מרתק ומחכים.<br />בהקשר זה מעניין להזכיר את המקור למושג הפיזיקאלי 'אינרציה' שהוא נירפות/עצלות. לגמרי שונה מהמושג העברי המקביל 'התמדה' שלו יש אסוציאציה חיובית מובהקת : חתירה אנרגטית כנגד תנאים שוחקים וכו'. <br /><br />עוד על זה במאמר המצוין באתר המכון:<br />http://www.weizmann.ac.il/sci-tea/phistory/inertia_history.htmאורן פרברhttp://farber.notes.co.ilnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post-11370845309919492512009-12-19T01:21:24.091+02:002009-12-19T01:21:24.091+02:00תודה רבה על התגובה. אטימולוגיה וקשר בין שפות הוא א...תודה רבה על התגובה. אטימולוגיה וקשר בין שפות הוא אכן נושא שמעניין אותי. אשקול את הצעתך ואולי יום אחד אלך ללמוד את זה באוניברסיטה...אריה מלמד-כץhttps://www.blogger.com/profile/03049868299793733679noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post-63382955527844508712009-12-18T21:47:59.694+02:002009-12-18T21:47:59.694+02:00אריה שלום.
אני שמח לראות כמה הפוליסמנטיקה משבשת א...אריה שלום.<br /><br />אני שמח לראות כמה הפוליסמנטיקה משבשת אך גם מעניינת את חיינו,והנה מן הפוליסמנטיקה שבפיסיקה ובמתמטיקה עברנו לזו שבלשון הדיבור.<br /><br />עליך לשקול את לימודיי הבלשנות,אומנם אנו נוטים להיצמד ללשונות מסויימות-רק כך ניתן להגיע לרמת שליטה והבחנה אטימולוגית,כפי שהתעלת לעשות במקרה פתלתל לשונית אך גם פיזית-מכנית זה-ואילו האנגלית היא אכן המרצף של הלשונות הדרום מערב אירופאיות-מן הסכסונית העתיקה(גרמניה),הנורמנית האצילית(צרפת), הלטינית הקולחת(איטליה) ושריי גאלית(כל העולם הקלטו-גאלו-גלטי-גליסי).<br /><br />האנונימי מן הפוליסמנטיות ,<br />שכתמיד נהנה לקרוא,אך הפעם עוד יותר:)Anonymousnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-5633880353817387404.post-58225863304859062992009-12-17T15:52:34.203+02:002009-12-17T15:52:34.203+02:00איזה היסטוריה יש למילה הזו! ואל תשכח שהיום בעברית ...איזה היסטוריה יש למילה הזו! ואל תשכח שהיום בעברית מומנט ומומנטום משמשים במובן של תנופה, ולאו דווקא במדע.יגאלnoreply@blogger.com