‏הצגת רשומות עם תוויות מוח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מוח. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 31 בינואר 2010

איך ללמוד ביולוגיה בכיף

אני חושב שהלכתי ללמוד פיזיקה כי רציתי להבין את החוקים הבסיסיים של הטבע, אבל תמיד אהבתי גם ענפי מדע אחרים, במיוחד ביולוגיה. אולי הפחיד אותי עניין השינון ולכן לא ניסיתי מעולם ללמוד ביולוגיה במסגרת מסודרת. בשיטוטי באינטרנט מצאתי את הסרטון הנהדר הבא:



מעבר לכך שהוא משעשע במיוחד ומועיל כאמצעי שינון לקראת מבחן, אני חושב שיש כאן נקודה נוספת, שאותה הזכרתי ברשימה "המשימה: לעניין את התלמיד". בימינו על מנת לגרום לתלמידים ללמוד צריך למצוא דרכים יצירתיות. אז, ראשית, אני חושב שכיף ללמוד ואפילו לשנן באמצעות צפייה בסרטון כזה, אבל מעבר לכך - הכנת אמצעי עזר ללמידה יכולה להיות מטלה נהדרת. לדעתי, תלמיד שיעשה סרטון כזה, או משהו יצירתי אחר, יבין את החומר טוב יותר ממי שלומד רק על מנת להצליח במבחן. אני בכלל חושב שמבחנים הם אמצעי גרוע למדי להערכת תלמידים, אבל כעת לא ארחיב על כך, אלא אצרף סרטון משעשע ומחכים נוסף של אותו יוצר:



יום רביעי, 27 במאי 2009

מוח ימני או מוח שמאלי

היום שמעתי נאום של איש מדע שדי הכעיס אותי. כבדרך אגב הוזכר בו קשר שיש כביכול בין תכונות ויכולות של אנשים לחצי מוח (המיספרה) דומיננטי. כתבתי על כך קודם כשסיפרתי על הרקדנית המסתובבת, ואני רוצה להדגיש שוב: מדובר במיתוס.

למדע אין בכלל כלים לקבוע אם למישהו יש חצי מוח ימני דומיננטי או חצי מוח שמאלי דומיננטי. כל מה שאנו יכולים לראות באמצעות מכשירי החישה וההדמאה זה אזורים פעילים במוח ולקשר אותם לביצוע פעולות מסוימות, ואכן יש לוקליזציה מסוימת במוח, כלומר אזורים שאחראים על פעולות מסוימות. הדוגמה המפורסמת ביותר היא של יכולת הדיבור וכישורי השפה שקשורים לאזור ברוקה (Broca) ולאזור ורניקה (Wernicke) המצויים בחצי המוח השמאלי. אזורים אלו התגלו כבר במאה ה-19 על ידי מציאת הקשר בין נזק מוחי באזור מסוים לקשיי דיבור ושפה.

היום ידוע שאצל רוב האנשים מרכזי הדיבור והשפה אכן נמצאים בחצי המוח השמאלי, אבל לא אצל כולם. מרכזי הדיבור והשפה נמצאים בצד שמאל אצל כ-90% מהימניים (בעלי יד ימין חזקה) ופחות מזה בקרב השמאליים. חוץ מזה, המיקום של מרכזי הדיבור והשפה אינו מוחלט - אזורים נוספים במוח נוטלים חלק בפעולות אלו. בפעולות אנושיות אחרות המצב בדרך כלל יותר מורכב. אזורים רבים במוח פעילים בעת ביצוע מרבית הפעולות, לרוב אלו אזורים משני חצאי המוח. כלומר, ברמת התפקוד של המוח קשה לקשר בין פעולה שאותה מבצע האדם לחצי מוח פעיל.

אני רוצה לסכם את מה שכתבתי ולהוסיף עוד כמה נקודות שמקשות על הגדרה של חצי מוח דומיננטי:
  • אין כיום דרך למדוד דומיננטיות של חצי מוח ואפילו לא של אזור במוח. כל מה שאנו יכולים לעשות זה לבדוק אילו אזורים פעילים במוח בעת ביצוע פעולות אנושיות. לא נמצאו אנשים בריאים שאצלם חצי מוח אחד פעיל יותר מהשני.
  • ידוע שאין לוקליזציה מוחלטת של מרכזים במוח (אזורים שאחראים על פעולות מסוימות). גם כשיש לוקליזציה מסוימת, כמו במקרה של מרכזי שפה ודיבור, קיימים אנשים רבים שהם יוצאים מהכלל ואצלם המרכז נמצא בחצי המוח השני. לפעמים מרכזים שאחראים לאותה פעולה נמצאים בשני חצאי המוח.
  • לא ידוע איזה גורם במוח הופך אדם למוכשר יותר בתחום מסוים. גם אם אנו מזהים את האזור במוח שאחראי לכישורים אלו, עדיין לא ידוע מהם הגורמים החשובים: האם זו כמות תאי העצב, הקישוריות ביניהם, קישוריות לאזורים אחרים או שזו בכלל סיבה אחרת.
  • קיימות רשימות של תכונות ופעולות שאחראי להן צד אחד של המוח. לרשימות כאלו אין שום תוקף מדעי מכמה סיבות. ראשית, המושגים הרשומים בהן בדרך כלל מעורפלים וקשה להכריע באופן אובייקטיבי למי יש תכונה זו או אחרת ולמי אין אותה. למשל, אני אוהב מאוד אמנות ויודע להעריך אותה, אבל אני לא יודע לצייר היטב - האם אני טיפוס אמנותי או לא? שנית, אין מניעה שאדם יהיה מפותח בכמה תחומים, למשל יעסוק במדע (פעמים רבות מיוחס לחצי מוח שמאלי) וגם יהיה לו דמיון מפותח (חצי מוח ימני). שלישית, בדקתי כמה רשימות כאלה ואין ביניהן התאמה.
  • איך בכלל ניתן לכמת כישרון בתחום מסוים? הרי כל מבחן שנקבע תהיה בו הטיה מסוימת בהתאם לעולם המושגים של כותב המבחן. האם יש דרך אובייקטיבית לבדוק כישרון?

באותו הקשר, הטענה כאילו אנשים מנצלים רק 10% ממוחם היא מיתוס ואין בה שום גרעין של אמת. למעשה, כל חלקי המוח פעילים, אולי לא בו-זמנית, אבל בוודאי שיש צורך בכל חלקי המוח לצורך תפקוד נורמלי.

יום שישי, 17 באפריל 2009

הרקדנית המסתובבת

התבוננו באנימציה הבאה: האם הרקדנית מסתובבת עם כיוון השעון או שהיא מסתובבת נגד כיוון השעון?


את האשליה האופטית הנהדרת של הרקדנית המסתובבת (the spinning dancer) יצר האמן היפני נובויוקי קאיאהרה (Nobuyuki Kayahara). יש כאלו שרואים את הרקדנית כאילו היא מסתובבת עם כיוון השעון, יש כאלו שרואים אותה מסתובבת בכיוון השני, ויש כאלו שהכיוון מתחלף אצלם אחרי כמה שניות של צפייה. אני, למשל, רואה בכל פעם כיוון סיבוב אחר.