BioCast ופודקאסטים נוספים

אלעד טורצ'ין, מהקוראים הוותיקים של הבלוג, פתח יחד עם חבריו פודקאסט ששמו BioCast. בכל פרק מוצג סיפורה של אישיות מעניינת. הקשבתי לשלושת הפרקים הראשונים ונהניתי מאוד. הפרק הראשון הוקדש לאחד מאבות המהפכה המדעית - גלילאו גליליי, בפרק השני סופר סיפורו הצבעוני של מו ברג - שחקן בייסבול ומרגל מיוחד במינו, והפרק השלישי עסק בדמותו של רוברט אופנהיימר - אבי פצצת הביקוע הגרעיני.

בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ שוב על פודקאסט ותיק יותר - עושים היסטוריה של רן לוי, שכל פרק שלו הוא חוויה יוצאת דופן.

שיהיה בהצלחה לשני הפודקאסטים הנהדרים הללו.

עדכון: לאחר פרסום הפוסט יצא לי להאזין לפודקאסט חדש נוסף ששמו פרורי מידע. היוצר שלו תומר נויהאוזר מגדיר אותו כך: "פודקאסט שיוקדש לכל אותן עובדות קטנות, מוזרות ולעיתים מיותרות בהן אנו נתקלים. אותם פרטים קטנים שמקשטים את ההיסטוריה והופכים אותה לדבר הרבה יותר מעניין ומשעשע". נהניתי. יהיה מעניין לעקוב...

פרסקטי, פיזור בהאבהא וימיו המוקדמים של האינטרנט

בסתיו 1999 השתחררתי משירות הקבע והתלבטתי אם לעשות תואר שני בפיזיקה או בהנדסת אלקטרוניקה. דיברתי עם פרופ' אמנון מועלם מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון והוא הציע לי הצעה שלא ניתן לסרב לה: לבלות את הסמסטר הראשון במאיץ חלקיקים שנמצא במכון מחקר בפרסקטי, שליד רומא. אמרתי לו שאני רוצה לחשוב, והוא שאל: "מה, אתה נשוי?". עניתי שלא. "אז על מה יש לך לחשוב?", הוא אמר. הוא צדק, ולמחרת אמרתי לו שאני מסכים, תשובה שלא הפתיעה אותו בכלל. תוך ימים ספורים התארגנתי ויצאתי בטיסה לרומא.


למרות שפיספסתי את הסמסטר הראשון של התואר השני והיה לי די קשה בסמסטר הבא, במבט לאחור ההחלטה שלי הייתה נכונה. זו הייתה הזדמנות נהדרת עבורי להכיר באופן בלתי-אמצעי את התחום שבו עסקתי בעשר השנים הבאות, וחוץ מזה הכרתי קצת איטליה ואת האוכל האיטלקי שהוגש לנו מדי יום בארוחת הצהריים.

משום מה הקולגות שלי במכון המחקר האיטלקי היו בטוחים שאני דוקטורנט עם ניסיון בפיזיקת חלקיקים, ולכן הם התפלאו בכל פעם ששאלתי שאלות בסיסיות. החלטתי לשאול רק על נושאים מתקדמים ולנסות להשלים את החסר לבד בספרייה של מכון המחקר או בעזרת האינטרנט שהיה אז שונה מאוד מאיך שהוא נראה כיום.

מושג אחד שדי נתקעתי בו נקרא "פיזור בהאבהא" (Bhabha scattering). "האם לקחת בחשבון את פיזור בהאבהא?", הייתי שומע בכל פגישת עבודה. "פיזור בהאבהא יכול להסביר את זה", הם נהגו לומר זה לזה כשהוצגו תוצאות ראשוניות של הניסוי, וכמעט בכל פעם שהתקבלו תוצאות לא צפויות, שלא התאימו לתחזית, היה מי שצעק: "ואולי זה בגלל פיזור בהאבהא?".

לא מצאתי ספר שמסביר מה זה פיזור בהאבהא. מאמרים דווקא מצאתי, אבל ההנחה של הכותבים הייתה תמיד שהקורא מכיר את המושג. ניסיתי את כוחי באינטרנט, אבל למרות שעות של חיפושים לא הצלחתי למצוא אפילו רמז, מלבד מה שהיה ידוע לי כבר קודם: המושג קשור לפיזיקת החלקיקים. באותם ימים נהגתי לרשום לעצמי על פתק מושגים שאני רוצה להבין - בפיזיקה ובתחומים אחרים. פיזור בהאבהא עלה בגאווה לראש הרשימה.

באחת מפגישות העבודה שבהן השתתפתי דיברנו על התוצאות שהתקבלו זה עתה. אני לא זוכר את כל הפרטים, אלא רק שהתוצאות היו ממש מוזרות. בשלב מסוים השתרר שקט שנמשך כדקה. "אולי זה נובע מפיזור בהאבהא?", אמרתי בשקט. הם לא היו רגילים לשמוע אותי, וכולם הסתובבו מיד לעברי. אחרי כמה שניות מישהו אמר: "אני חושב שכן". "נכון", "בהחלט", אמרו שאר המשתתפים והמשתתפות, ואני הרגשתי גאווה, אבל את המושג עדיין לא הבנתי. למעשה, ביררתי את משמעותו רק כשחזרתי מאיטליה.

פיזור בהאבהא הוא אינטראקציה בין אלקטרון לפוזיטרון (אנטי-אלקטרון) שבסופה נשאר אלקטרון אחד ופוזיטרון אחד. בניסוי KLOE שבו השתתפתי גורמים להתנגשויות אנרגטיות בין אלקטרונים לפוזיטרונים, ופיזור בהאבהא הוא אחד התהליכים הנפוצים שמתרחשים שם. הוא מהווה רעש רקע לתהליכים הנדירים יותר שאותם מעוניינים לחקור, ועל כן יש עניין לדמות אותו בצורה הטובה ביותר בעזרת תוכנות הסימולציה ולהבין אם מה שאנו רואים הוא אכן התהליך הנדיר שאותו מחפשים או פיזור בהאבהא הפחות מעניין. בגלל שהתחזית לגבי פיזור בהאבהא מדויקת, משתמשים בכמות האירועים שנמצאו כמתאימים לפיזור זה גם על מנת למדוד את עוצמות קרני החלקיקים (luminosity), גודל שמשתמשים בו עבור כל תוצאה המתקבלת בניסוי.

נזכרתי בסיפור הזה היום כשחשבתי על כך שאני כבר לא משתמש בפתקים על מנת לרשום מושגים לא מוכרים, אלא מוצא את התשובה מיד. אני חושב שיש לכך שלוש סיבות:

1. האינטרנט מכיל היום הרבה מידע בצורות שונות - אתרים, בלוגים, אנציקלופדיות, מאמרים וספרים - וכל אלו מאפשרים גישה למקורות שקודם היה קשה להגיע אליהם. אחד הדברים שהאינטרנט יצר הוא שיתוף של ידע שנמצא אצל סתם אנשים בעולם, והשיתוף הזה מאפשר למצוא תשובות למגוון גדול של שאלות. אני מקווה שיותר ספרים יעלו לרשת. זה ישפר מאוד את נגישותו של מידע רב-ערך שכיום שמור בעיקר בספריות.
2. מנועי החיפוש מאפשרים, תוך שימוש במילות חיפוש נבונות, למצוא מידע ביעילות ובמהירות. ולמרות הביקורת שיש לי על גוגל, אין ספק שהחבר'ה הללו עשו מהפכה. 
3. עם הזמן רכשתי ניסיון בסינון מידע וכיום אני יכול במהירות יחסית לדעת אם מדובר במידע אמין או לא. לדעתי צריכים לשים על זה יותר דגש בבתי ספר, ולנסות ללמד את הילדים לסנן מידע. הרי האינטרנט עתיד לתפוס מקום גדול עוד יותר בחיינו.

שני בלוגים מדעיים שאני מאוד אוהב

והפעם המלצה על שני בלוגים שאני עוקב אחריהם כבר זמן רב.

הראשון הוא הבלוג של לוטם מדע וחיות אחרות. לוטם כותבת בעיקר על ביולוגיה וסוקרת מחקרים מעניינים, בהם מחקרים חדשים "ישר מהתנור". אני יודע שזה לא קל למצוא את המחקרים המעניינים מתוך מאות המחקרים שמתפרסמים מדי שבוע, והיא עושה את זה בצורה מעולה כך שכל פוסט מעניין ומלהיב.

הבלוג השני הוא מדע ושאר רוח של אורן פרבר. אורן כותב על מדע מהיבטים שונים ומעשיר את הפוסטים גם בידע הרב שיש לו בתחומים אחרים, כמו קולנוע, קומיקס ועוד. קריאה של פוסט חדש שלו ממש עושה לי את היום.

בנוסף, אני רוצה להפנות את הקוראים לאתר של מוזיאון המדע בירושלים שמלקט כתבות ופוסטים על מדע ממקורות שונים ומציג אותם בדף מדע מעודכן באינטרנט.

מנוע החיפוש שהייתי רוצה לראות

יש לי בעיה עם גוגל. הוא מנוע חיפוש טוב, הכי טוב שאני מכיר, אבל עבורי הוא ממש לא מספק. בסופו של דבר אני מוצא את מה שאני צריך (כמעט תמיד), אבל זה לוקח יותר מדי זמן. צריך להודות שמנועי חיפוש אחרים שניסיתי בעבר אכזבו אותי משום שהם מפספסים אתרים חשובים, וגם הכלים שהם מספקים פחות טובים מאלו של גוגל (למשל האפשרות לחפש בתוך אתר ספציפי). אני רוצה לסייג את עצמי, משום שיש שיפור גם במנועי החיפוש המתחרים לגוגל, כמו למשל Ask.com.

לדעתי, הבעיה העיקרית של גוגל היא זו: יש לו הטייה לטובת אתרים פופולריים, וכך הוא מפספס מאמרים איכותיים שמכילים מידע רב-ערך, אך לרוע מזלם הם נמצאים באתרים פחות פופולריים. זו לא הטייה מכוונת לדעתי, אלא היא נובעת משיטת הדירוג של האתרים על פי גוגל - PageRank. על אף שאני לא מכיר את כל הפרטים של השיטה (וזה כמובן סוד מסחרי שמור), אני רואה שאתרים מסוימים זוכים לעדיפות גם אם המידע שאני מחפש מוזכר שם בצורה לא ידידותית או שגויה. הדוגמה הכי טובה היא ויקיפדיה, שכמעט תמיד תופיע בין הראשונים, גם אם המאמר הספציפי גרוע. הדבר נובע מהפופולריות הרבה שיש לאתר הוויקיפדיה כולו, בלי קשר למאמר הנדון.

אני מתגבר על הבעיה הזו באופן חלקי בשתי שיטות: היכרות טובה עם אתרים רבים וחיפוש בעזרת מספר גדול של מילות חיפוש שיכוונו אותי לאתרים הרצויים לי. כך למשל, אני מכיר את ויקיפדיה היטב כי כתבתי עבורה מאמרים בעבר, וההיכרות הזו נתנה לי כלים להעריך את איכותו של כל מאמר, אבל זה לוקח זמן. בנוסף, אני מכיר את האנציקלופדיות המובילות, את המילונים הטובים ואת הבלוגים המדעיים העיקריים באנגלית ובעברית והרבה פעמים אני מעדיף לחפש בתוך אתר שאני סומך עליו ולא לבצע חיפוש כללי. כשאני מבצע חיפוש כללי אני משקיע קצת מחשבה בבחירת מילות החיפוש ובשימוש בגרשיים שנועדו לחפש צירוף מילים. עדיף להיות כמה שיותר ספציפי, משום שאז יש סיכוי טוב יותר שהמידע הרלוונטי ביותר יופיע בין החיפושים המובילים. שיטה נוספת היא חיפוש של תמונות שלפעמים מכוונות אותי טוב יותר למה שאני רוצה או חיפוש בעזרת Scholar שמוביל בעיקר למאמרים אקדמיים.

איזה מנוע חיפוש הייתי רוצה לראות? קודם כל שיהיו לו את כל הכלים של גוגל וכלים נוספים, כמו חיפוש במילונים בלבד ובאנציקלופדיות בלבד, חיפוש ברשימת אתרים מוגדרים מראש (למשל הסימניות שלי), חיפוש בקורסים של אוניברסיטאות, חיפוש בין תרגילים שניתנו כשיעורי בית, חיפוש באתרים של מדענים מתחום מסוים, חיפוש באתרי ספריות, חיפוש מתכונים, חיפוש מילות שירים, חיפוש ביצועי שירים ועוד. אני מאמין שניתן להשיג את כל זה בעזרת קטלוג מתאים של האתרים. בעצם צריך לעשות קטלוג של כל דף בכל אתר משום שהרבה אתרים מכילים דפים מתחומי עניין שונים. במקביל הייתי רוצה שתוצאות החיפוש ימויינו בין הקטגוריות השונות (אנציקלופדיות, מילונים, אתרים חברתיים וכו) כברירת מחדל, ושלא יופיע לי סלט של סרטונים עם שירים, הגדרות מילוניות, מאמרים מדעיים ומתכונים בכל פעם שאני מבצע חיפוש.

בנוסף, הייתי רוצה שהמנוע יהיה חכם יותר וידע לכוון אותי למאמר טוב באתר זניח, אך ימנע מלכוון אותי למאמר גרוע באתר מוביל. אני מתאר לעצמי שזו משימה קשה יותר, אבל אני לא חושב שהיא בלתי אפשרית. אני מאמין שהדור הבא של מנועי החיפוש יהיה חכם יותר, משום שגוגל הפיקה כמעט את המקסימום מאלגוריתם לא חכם, המבוסס בעיקר על פופולריות ועל קישוריות.

המלצה על שני בלוגים מדעיים בעברית

למרבה הצער, מבין שלל הבלוגים בעברית מעטים עוסקים במדע. הפעם אמליץ על שני בלוגים מדעיים בעברית שאני נהנה לקרוא בהם.

הראשון הוא בלוג ותיק, שכיום כבר אינו מתעדכן, אך בכל זאת הוא מכיל המון מידע שימושי ומעניין: בלוג לנושאי מדע של גל ברק.

ההמלצה השנייה היא על הבלוג מדע אחר של רועי צזנה. רועי, ידיד שלי, מביא סיפורים מעניינים יחד עם הסברים מדעיים. זו הזדמנות טובה לאחל לו הצלחה והמשך כתיבה מעניינת ופורייה.

שתי המלצות על בלוגים מתמטיים בעברית

נסיכת המדעים של יוסי לוי. הבלוג עוסק בסטטיסטיקה. כתוב בצורה פופולארית ומעניינת.

לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ'. עוסק בנושאים מגוונים במתמטיקה ומדעי המחשב. מעמיק מאוד. חלק מהפוסטים דורשים ידע במתמטיקה גבוהה (על-תיכונית).

פודקאסט שימושי

כשיש לי קצת זמן פנוי אני נהנה להאזין לפודקאסט של רן לוי. אתמול היו לי עשר דקות פנויות לפני שהייתי צריך להביא את אחד הילדים מהגן והסתפקתי בקריאת התקציר. הגעתי לקטע מסקרן במיוחד, שיכולתי בקלות להסכים איתו:

"הפסיכולוגים הכניסו שחקן לתוך קבוצה של אנשים, וביקשו ממנו להתמוטט על הרצפה ולפרפר באופן משכנע. הם מדדו כמה זמן לוקח לקבוצה לסייע לו. השעון לא משקר: ככל שמספר האנשים בקבוצה היה גבוה יותר, לקח יותר זמן עד שנמצא מתנדב שיעזור. שתי סיבות אפשריות הועלו לתופעה הזו. הראשונה אומרת שכולם מחכים לאיזה אות, סימן מנחה ממישהו, שהגיע הזמן לעשות מעשה. מכיוון שכולם מחכים, חולף זמן רב יותר עד שמשהו קורא בפועל. הסיבה האפשרית השנייה היא שככל שיש יותר אנשים מסביב, כך הולכת ופוחתת תחושת האחריות האישית של כל צופה. כל אחד אומר לעצמו 'ודאי יש מישהו בקהל שהוא מוסמך יותר או מוכשר יותר ממני לטפל במצב'."

באותו רגע אשתי נכנסה הביתה: "עוד לא יצאת?!", היא אמרה. לקחתי את המפתח ויצאתי לכיוון הגן. את הטלפון הנייד שכחתי בבית. בדרך שכבה אישה מבוגרת על השביל. ניסיתי לעזור לה. היא הייתה מעורפלת. מצב מסובך: אני אפילו לא יכול להתקשר לגן או הביתה לבקש עזרה. רצתי לגן ויחד עם הבן חזרנו בריצה לאישה ששכבה באותו מקום. זה לא היה מקום מרכזי, אבל כמו שרן לוי מזהיר בפודקאסט: אנשים לא ניגשו לעזור. מצויד בידע המעשי שרכשתי, הבנתי שהם רוצים לעזור אבל מחכים לסימן. כדאי גם לזכור שעזרה במקרים כגון אלו כרוכה בחדירה מסוימת לפרטיות ואנשים מהססים בטרם יעשו זאת. הצלחתי להדריך אותם: הבן רץ הביתה להביא את אשתי, סימנתי לשכנים להתקשר לאמבולנס, תלמידי בית ספר עזרו לי להרים אותה והאישה עצמה הצליחה לומר לי את מספר הטלפון של בנה. כשהאמבולנס הגיע פרשתי הביתה לשמוע את הפודקאסט במלואו.

למה התחלתי לכתוב בלוג

אני נמצא די הרבה באינטרנט, בעיקר בשביל לבדוק מידע מדעי ולקרוא חדשות מדעיות. בעצם בכל אחת מהעבודות שאני עושה יש צורך לוודא פרטים, והדרך הנוחה ביותר לעשות את זה היא באמצעות האינטרנט. אני משתדל לחפש מידע גם בספרים, כמו פעם, אבל לפעמים זה יותר מסובך. יוצא שגם אם אני מסיים בקריאת ספר, זה קורה בדרך כלל רק אחרי שהבנתי את חשיבותו מהאינטרנט.

הבעיה היא שלפעמים המידע באינטרנט שגוי (בעצם גם בספרים, אבל פחות) וצריך ניסיון בשביל להבין שהוא שגוי. קורה לי הרבה שאני מבין שיש שגיאה, אבל לוקח לי המון זמן למצוא את ההסבר הנכון. אם אני לא מתעצל, אני מנסה להבין לבד את ההסבר, ואם זה מצליח - זו הנאה ענקית.

אני מתכנן להקדיש חלק מרכזי בבלוג הזה להבנות כאלו שהגעתי אליהן בעמל רב או לדברים מעניינים אחרים שאני נתקל בהם מדי פעם. חבל לי לא לסכם את זה היכן שהוא. אשמח גם לענות על שאלות. ניתן לשלוח לי מייל או להשאיר תגובה.
המטרה שלי היא שהפוסטים יהיו ברורים ומעניינים. אם יש טעות או שכתבתי בצורה לא מובנת, אשמח לשמוע הערות, ובאופן כללי אני חושב שהבלוג הזה יכול להיות מקום טוב לפתח דיונים.