כנס מאורות 2010

מייל שקיבלתי מגל חיימוביץ הנמנה עם הסגל המארגן את כנס "מאורות", אשר עוסק בגבול שבין מדע למדע בדיוני.

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ונוער שוחר מדע שמחים להזמין אתכם להרפתקה שלא מן העולם הזה, בכנס המדע הבדיוני "מאורות 2010". השנה, לרגל שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, יערכו כל האירועים בסימן הנושא "החיים, היקום וכל השאר".

הצטרפו אלינו להרצאות, לפאנלים ולסדנאות בנושאי מדע בדיוני, מדע וביולוגיה, ב-9 בדצמבר בקמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בין האירועים בכנס: פאנל בנושא "אבולוציה מול אווילוציה", מועדון ויכוחים על גנטיקה ומוסר, הקרנת מקבץ סרטי מדע קצרים, ושלל הרצאות על חיידקים, הנדסת מזון, גנטיקה ואפיגנטיקה, מוח ואינטליגנציה, קסנוביולוגיה ועוד. רוב המרצים הם אקדמאים. כמו כן יתקיימו פעילויות של נוער שוחר מדע לאורך כל היום (בחינם).

הכניסה לילדים ולבני נוער תינתן בהנחה משמעותית לכל האירועים.

בינתיים, עד שהכנס יגיע, אתם מוזמנים להינות באתר הכנס מ"אלפבית עשוי סוילנט גרין" - פרויקט כתיבה בהשראת "מאל"ף עד תי"ו באלפבית עשוי שוקולד" של הסופר הארלן אליסון. במיוחד בשבילכם נביא מדי יום סיפורונים המוקדשים כל אחד לחייזר ששמו מתחיל באות אחרת של האלפבית העברי. כל סיפור מאת סופר ישראלי אחר. זאת ועוד, באתר הכנס.

קישורים:
אתר הכנס
התכניה המלאה

גמר פיימלאב 2010

לצערי לא יכולתי להגיע לגמר פיימלאב עקב אילוצי עבודה ולכן אני מפנה אתכם לידיעה אודות התוצאות באתר הידען של אבי בליזובסקי. הזוכה בתחרות השנה היא רוני עתידיה שדיברה על מירוץ החימוש האבולוציוני בין טורפים ונטרפים. למקום השני והשלישי הגיעו יאיר בן חורין ובן הורוביץ. תיאור מפורט של הרצאות הגמר ניתן למצוא בידיעה של אבי.

זו גם הזדמנות טובה עבורי להגיד מילה טובה לאבי בליזובסקי שמלווה את אירועי המדע בארץ ובעולם במשך שנים רבות ומביא באתר שלו ידיעות, דעות וסיקורים מהשטח. כל הכבוד!

עדכון: ההרצאות של רוני עתידיה ושל יאיר בן חורין מופיעות כעת באתר ynet - "מה הקשר בין אבולוציה לעליזה בארץ הפלאות?", ידיעה של שי זמיר.

משתתפי גמר פיימלאב 2010

פניתי למשתתפי גמר תחרות פיימלאב ישראל 2010 וביקשתי מהם לספר קצת על עצמם ועל הדרך שבה הם מתכוננים לגמר. הנה התשובות שקיבלתי.

קוראים לי קרין ארדון דרייר, אני בת 31 ואני דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים ובבית הספר ללימודי סביבה על שם פורטר. אני עוסקת במטאורולוגיה, בתחום של גרעיני קרח – אלה בעצם החלקיקים שבזכותם יש קרח בעננים וגם גשם.

הרצאת חצי הגמר שלי עסקה בהשפעה של זיהום אוויר על כמות הגשם. יש המון מחקרים שמראים שבעננים חמים ללא קרח זיהום האוויר גורם להיווצרות כמות גשם קטנה יותר. המשפחה, החברים והמנחה שלי היו מאוד שמחים לשמוע שעליתי לגמר. האמת שהיו לי חששות להגיע בכלל למוקדמות. ראיתי את ההרצאות באינטרנט וחשבתי את מי מעניין מה שאני חוקרת...

לגמר אני מתכוננת בקריאה של חומר מדעי נוסף ובניסיון להתגבר על פרפרי הבטן. אני מניחה שאם אזכה, אשתדל לייצג בכבוד את המדינה ואת המוסד שממנו אני מגיעה. אם לא אזכה, לא נורא, זו הייתה חווייה והסדנה לימדה אותי הרבה. בכל אופן, אני לא חושבת שהתוכניות העתידיות שלי ישתנו בין אם אזכה או לא אזכה. בנימה אישית – חבל שאין מודעות בארץ לתחרות הזו. המון סטודנטים מהאוניברסיטה שלי בכלל לא ידעו עליה.

                                                                                                

המתחרה השני הוא אופיר רייך. נושא ההרצאה שלו בשלב חצי הגמר היה תורת רמזי: איים של סדר (או "מה אני אומר לאמא שלי כשהיא אומרת שהחדר שלי הוא בלאגן מוחלט"). הוא מספר שהמשפחה שלו לא הייתה מעורבת בעובדה שיש שלבים וגמר וכאלה, אז התגובה כשהוא עלה לגמר הייתה פושרת יחסית. "הם עדיין לא מאד מעורבים בנבכי התחרות", הוא אומר.

לשאלתי לגבי הדרך שבה הוא מתכונן לגמר עונה אופיר: 

הכי חשוב לבחור נושא טוב. שברתי את הראש, דיברתי עם כל מי שאני מכיר בתחומי ואני מעריך את דעתו, וחיפשתי בנרות נושא טוב להרצאה. צריך שההרצאה תהיה על נושא לא חרוש, פשוטה מספיק בשביל הקהל הרחב ועם עומק כך שהקהל ירגיש שהוא למד משהו כללי וחשוב.

בתשובה לשאלה האחרונה שלי "מה תעשה אם לא תזכה?", אומר אופיר:

מה השאלה הזו? התחרות הזו היא לא כל חיי, למעשה חלק יחסית קטן. אמשיך בחיי הרגילים ואזכור את הזיכרון הנחמד. אולי גם אשתלב בקבוצת בוגרי פיימלאב שמרצה על נושאים מדעיים לילדים ונוער ברחבי הארץ. נראה...

                                                                                                 

יאיר בן חורין מגיע לתחרות מירושלים. יש לו תואר ראשון בפיזיקה ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, והוא מדריך במוזיאון המדע בירושלים. בחצי הגמר ענה יאיר על השאלה "מדוע אנשים נופלים באוטובוס?! על כוחות מדומים ועקרון ד'אלמבר".

כיצד אתה מתכונן לגמר?

אני מחפש את השעון שבו 3 דקות זה הכי הרבה זמן...

ומה תעשה אם לא תזכה?

אפסיק לעבוד על המבטא הבריטי שלי... אבל ברצינות: אמשיך לעשות את מה שאני אוהב - להדריך; לחשוף אנשים למדע, ללמד אותם דברים מעניינים ולהראות להם שזה יכול להיות כיף גדול.

                                                                                                
שאר המתחרים הם גיא רוזנצווייג, עודד שפיר, בן הורוביץ, אירה צ'רקס, רוני עתידיה וחנה ארצי.

פיימלאב ישראל 2010

פיימלאב (Famelab) היא תחרות של הרצאות מדעיות קצרות שנערכת בישראל זו השנה הרביעית. הרעיון הוא להעביר נושא מדעי בשלוש דקות בלבד. משימה די מסובכת, למען האמת. הגמר יתקיים בשבוע הבא - יום רביעי, 5 במאי, 7 בערב, בחמד"ע בתל אביב. מי שרוצה להגיע ולצפות צריך להירשם באתר התחרות.

 אני השתתפתי בגמר הראשון שנערך ב-2007, וכל העניין היה עבורי חווייה נהדרת. השתתפתי בחצי גמר בן שני שלבים במכון ויצמן, הופעתי בתכנית הבוקר של ערוץ 2, נטלתי חלק בסדנה מרתקת בת יומיים בנושא פעילויות מדע לקהל הרחב ושיפור היכולת הרטורית, וכמובן - הגמר עצמו. לא זכיתי, אבל נהניתי מאוד.

אורי אביב, ממארגני התחרות, כתב לי את הדברים הבאים:

מטרת תחרות פיימלאב היא להעניק למדענים צעירים (בעיקר מכוון למאסטרנטים ודוקטורנטים) כישורי תקשורת ומדיה, כמו: עמידה מול קהל, בניית חומרים להעברה לציבור הרחב ועבודה מול התקשורת. העניין העקרוני יותר הוא בהבהרת והטמעת חשיבות השיח בין המדע לציבור אצל המדענים המשתתפים, וחשיבות היכולת של מדענים לפשט רעיונות ולהעביר אותם לקהל רחב, ישירות או דרך התקשורת.

המובילה העולמית בתחום התקשורת המדעית היא בריטניה. בעקבות משבר אמון חמור במדע, שנבע ממקרי מוות ממחלת הפרה המשוגעת בתחילת שנות התשעים, נבחרי הציבור הבריטיים החליטו בצורה יזומה ואגרסיבית להעלות את אמון הציבור במדע, ככוח מניע וחיובי בחברה. ניזומו הרבה מאוד תכניות ציבוריות בנוגע למדע – מפגשים עם מדענים בבתי קפה ובפאבים ("Café Scientifique"), כנסים, פסטיבלים וגם התחרות הזו, שניזומה מתוך אחד מפסטיבלי המדע הגדולים בבריטניה, פסטיבל המדע של צ'לטנהאם.

מספר נושאים לדיון בהקשר הזה הם מצב האוריינות המדעית בישראל בכלל, ובפרט התמיכה הציבורית במיזמים מדעיים (עד כמה הציבור בישראל בוטח במדע כגורם חיובי בחייו), ונושא חשוב לא פחות – היעדרה של כתיבה מדעית בעיתונות ובתקשורת היומית. כך למשל, בכנס שנתי בינלאומי לתקשורת מדעית שמתקיים בבריטניה, אליו מוזמנים כ-700 כתבי מדע רשומים מכל העולם, לא נשלח ולו נציג ישראלי מטעם עיתון ישראלי אחד מאז ומעולם. לעומת זאת, כדוגמה, תא כתבי המדע המצרי מונה 16 עיתונאים במשרה מלאה...

קיבלתי מאורי את שמות תשעת המרצים שעלו לגמר השנה. אכתוב עליהם בפוסט הבא.

חכמים גם בלילה

אני מנצל את הבלוג לפרסם אירוע נחמד שייערך ביום חמישי הבא (24 בספטמבר) ברחבי הארץ: חכמים גם בלילה.
מדובר באירוע כלל-אירופאי שנמשך ערב שלם (מחמש עד עשר) ובו חלק מהאוניברסיטאות בארץ פותחות את שעריהן ומזמינות את הציבור הרחב לבקר במעבדות ולשמוע הסברים והרצאות בחינם.
גם אני אטול חלק באירוע. זו השנה השלישית ברציפות שאחכה למבקרים במרומי מאיץ החלקיקים המפורסם של מכון ויצמן ושם אסביר קצת על מאיץ החלקיקים של המכון והרבה על מאיץ החלקיקים הענקי בשווייץ - ה-LHC.

 הרצאה שלי לקהל הרחב במאיץ החלקיקים של מכון ויצמן

כנס למשחקי חשיבה

יוסי אלרן, ידיד שלי ממכון ויצמן, מארגן כנס שמוקדש למשחקי חשיבה, חידות, פאזלים ומתמטיקה יצירתית. נשמע מעניין. העלות: 35 ש"ח בהרשמה מראש, 50 ש"ח להרשמה בכנס עצמו. הגבלת גיל: 17 ומעלה.

באותה הזדמנות, כמה קישורים לאוספים של חידות מחשבה:
אוסף חידות בפורטל מתמטיקה בוויקיפדיה העברית - ביוזמתו של יוני טוקר, ידיד נוסף שלי, גם הוא ממכון ויצמן.
משחקים וחידות באתר אלף אפס המוקדש לשעשועי מתמטיקה.
חידות מתמטיות באתר Cut the knot.

קצת עלי

שלום לכולם,

לפני הצבא למדתי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת בן-גוריון, ואחרי שירות של 6 שנים בתפקיד מהנדס חזרתי ללימודים, הפעם במחלקה לפיזיקה. במהלך לימודי התואר השני שהיתי במשך כמה חודשים בפרסקטי (Frascati) שליד רומא. שם התוודעתי לתחום של פיזיקת החלקיקים שעניין אותי מגיל צעיר. בהמשך הלימודים עברתי לעבוד עם מאיץ החלקיקים LHC שממוקם ב-CERN על גבול שווייץ-צרפת. זה היה פרויקט הרבה יותר גדול - למעשה מדובר בפרויקט המדעי הגדול בעולם. לאחר שסיימתי תואר שני בהצטיינות התלבטתי אם להמשיך לתואר שלישי. החלטתי להמשיך בעיקר בגלל העניין והרצון להעמיק, והגשתי בקשה להתקבל ללימודי תואר שלישי בפיזיקה במכון ויצמן.
זו הייתה תקופה מרגשת מהיבטים שונים: כמה ימים לאחר שעברתי את ועדת הקבלה של מכון ויצמן התחתנתי עם ג'ודי, ואחרי שנה נולדו לי תאומים זהים - שחר וראם. שנתיים וחצי מאוחר יותר נולד שקד.
הדוקטורט שלי עוסק באפשרויות של גילוי חלקיקים חדשים בעזרת גלאי אטלס, אחד משני הגלאים הענקיים של מאיץ LHC. אטלס מורכב ממיליוני יחידות גילוי קטנות והבנה של פעולתן המשולבת היא עסק לא פשוט. אחד המחקרים המעניינים מבחינתי היה אפשרות הגילוי של חורים שחורים זעירים במאיץ. מהתגובות בהרצאות שנתתי הבנתי שהנושא יכול להיות מעניין גם עבור הציבור הרחב ופניתי לירחון גליליאו. כתבתי שני מאמרים על חורים שחורים (חלק ראשון וחלק שני), ואז בעצם התחיל ה"רומן" שלי עם הכתיבה. בסוף 2008, שלושה חודשים לאחר שמאיץ LHC הופעל לראשונה, עבודת הדוקטורט שלי אושרה.
בנוסף לכתיבת מאמרים עבור גליליאו, אני משמש כעורך מדעי של הירחון גליליאו צעיר שמיועד לילדים ונערים, ואני כותב עבורו כתבות וסיפורים מדעיים והיסטוריים. בימים אלו אני עסוק בכתיבת פרקי הסיפור השלישי: "מגילת הזהב". קדמו לו "מני הבלש" ו"דפי וארצ'י".
בנוסף לכתיבה אני עוסק כיום בפיתוח תכניות העשרה לתלמידי תיכון שמגיעים לימי עיון במכון ויצמן ואני עורך הרצאות והופעות מדעיות לילדים, בני נוער ומבוגרים. לאחרונה התחלתי לתת שירותי ייעוץ מדעי לגופים שפונים אלי באופן פרטי, בעיקר גופים מתחום התקשורת.