יום שני, 27 באפריל 2009

שפעת החזירים - הכצעקתה?

שפעת היא מחלה נגיפית מוכרת התוקפת מיליוני אנשים ברחבי העולם מדי שנה. מהי, אם כן, שפעת החזירים שכה מרבים לדבר עליה בימים האחרונים?

ראשית יש לומר שהשמות "שפעת העופות" ו"שפעת החזירים" שמרבים להשתמש בהם בתקשורת אינם שמות רשמיים של הנגיף, והם אפילו מטעים במידה מסוימת. מדובר בנגיף שפעת מסוג A שזנים שונים שלו יכולים להתרבות בגופם של יונקים ושל עופות. שפעת החזירים מתייחסת, בעצם, למספר זנים של אותו נגיף, וכך גם שפעת העופות. שפעת החזירים המקסיקנית שהתפרצה במרץ 2009 שייכת לזן H1N1, שגרסאות שונות שלו קיימות כיום. הפחד הוא שמדובר בנגיף בעל מבנה גנטי חדש ולא מוכר - מסוכן וקטלני יותר מצורות מוכרות של הזן H1N1. רועי צזנה מרחיב על המבנה של הזן המקסיקני שהתגלה ב-2009 בפוסט מעניין שהתפרסם היום.

התפרצות שפעת החזירים במקסיקו השנה

חוקרים שמנסים להבין את מהלך המחלה אצל חולים שלקו בזנים אלימים במיוחד של שפעת הגיעו בשנים האחרונות למסקנה שמקרי מוות רבים נובעים מתגובת יתר של המערכת החיסונית, תגובה הקרויה "סערת ציטוקינים" (cytokine storm). היא מתאפיינת ביצירת כמות גדולה של ציטוקינים, מולקולות המשמשות להעברת מסרים בין תאים בגוף. למולקולות אלו תפקידים חיוניים, בין היתר הן מאותתות לתאי החיסול של מערכת החיסון להגיע אל האזור שבו נמצא הפולש. אולם, עודף של ציטוקינים עלול להביא לתוצאות לא רצויות, כמו למשל חסימת דרכי האוויר בתוך הריאות על ידי תאי דם לבנים ונוזלים שמופרשים במהלך הלחימה בנגיף. סערות ציטוקינים הן נושא מחקר חם בימים אלו, ויש סיכוי לא רע שהחוקרים יצליחו לפתח תכשירים אשר יקטינו את כמות הציטוקינים בגוף בעת "סערה" שכזו. משערים שבעת התפרצות "השפעת הספרדית" ב-1918 מתו מיליוני בני אדם כתוצאה מסערות ציטוקינים, וכעת החשש העיקרי הוא ששפעת החזירים המקסיקנית מעוררת גם כן תגובה חריפה כזו של מערכת החיסון, במיוחד אצל אנשים בריאים בדרך כלל.

תמונה מתקופת השפעת הספרדית ב-1918

המפות שמתארות את התפשטות הנגיף בעולם מעוררות דאגה, אבל יש לזכור שבאותן מפות מסומנים גם מקומות שבהם יש רק חשש להידבקות של בני אדם בודדים. הנתון המרכזי הוא כמות מקרי המוות: עד היום מתו 149 בני אדם כתוצאה מהתפרצות השפעת, כולם במקסיקו. למזלנו, אנו רחוקים מאוד ממה שקרה בעת ההתפרצות המהירה של השפעת הספרדית ב-1918, מגיפה שקטלה למעלה מ-50 מיליון בני אדם במשך שנתיים. ייתכן שהייתה זו המגפה הקטלנית ביותר מאז ומעולם. השפעת הספרדית נגרמה על ידי צורה שונה מעט של זן H1N1, ואין זה מן הנמנע שהנגיף החדש מהווה צאצא של אותו נגיף קטלני מתחילת המאה העשרים. אגב, שמה של השפעת הספרדית לא מצביע על מקורה. היא התפרצה בשלושה מוקדים כמעט בו זמנית: בארצות הברית, באירופה ובמזרח הרחוק. לאחר כחצי שנה, בסתיו 1918, הגיע הגל הקטלני ביותר של השפעת. לספרד הגיעה השפעת כנראה מצרפת, ועקב כך היא כונתה "השפעת הצרפתית" בעיתונים הספרדיים. אולם במדינות אחרות החלו לכנות אותה "השפעת הספרדית", וזאת בגלל שהמגפה זכתה לסיקור נרחב במיוחד בעיתונות הספרדית. הסיבה לכך היא פשוטה: ספרד לא הייתה מעורבת במלחמת העולם הראשונה, והשלטונות בה לא הטילו צנזורה על העיתונים. על כן העיתונאים הספרדים יכלו לדווח בחופשיות על ממדי המגפה.

קשה להעריך מה יהיו ממדי ההתפרצות הנוכחית. אני סבור שבזכות הטיפול היעיל, לפחות במדינות המפותחות, השפעת לא תגיע לממדי מגפה יוצאת דופן. אבחון מהיר של החולים, בידודם בבתי החולים וטיפול תרופתי הם אמצעים יעילים למלחמה בשפעת. יש לזכור ששפעת "רגילה" גובה את חייהם של כמיליון בני אדם בעולם מדי שנה, כך שממילא המחלה מסוכנת. דווקא המודעות להתפרצות במקסיקו יכולה לעזור בעצירת הגל הנוכחי של השפעת, אך במבט רחב יותר יש צורך באמצעים נוספים להתמודדות יעילה עם שפעת, על זניה השונים. ההתמודדות צריכה לכלול היבטים שונים: טיפול מהיר בחולים, אמצעי זהירות בעת מגע עם בעלי חיים, הקטנת הצפיפות בערים הגדולות וכמובן מדיניות חיסונים יעלה ובטוחה. בהקשר זה יש מקום לזהירות. בפברואר 1976 מת חייל אמריקאי משפעת חזירים. שרותי הבריאות האמריקאים שכנעו את הנשיא פורד שיש לחסן את כל האוכלוסייה, ולאחר כ-8 חודשים החיסונים היו מוכנים. המגפה לא התפרצה, אך בכל זאת החליטו להמשיך בתכנית. רק אחרי שרבע מהאוכלוסייה חוסנה, והתברר שמספר אנשים מתו כתוצאה מתופעות הלוואי של החיסון ורבים אחרים נפגעו, החליט הממשל לבטל את התכנית שהייתה מיותרת מלכתחילה.

עוד בנושא זה בבלוג שלי: עוד כמה מילים על שפעת החזירים
וגם: אריאל (מגירה 2.0) כתב מאמר מרתק על השפעת הספרדית - גופות קפואות למחצה בקבר אחים, חיילים מתים ותעלומת מגיפת השפעת הספרדית

7 תגובות:

אריאל אמר/ה...

יפה מאוד. אספת והוספת פרטים רבים לתמונה רחבה ובהירה.

אפשר להוסיף כי בידי משרד הבריאות הישראלי תרופת טמיפלו לכ-18% מהאוכלוסייה (לפי דברי סגן שר הבריאות ברדיו). מיפלו היא מעכב לאחד מקולטני הנגיף ויכולה להקטין את תסמיני המחלה.

כמו-כן יכולת המעקב והאיתור של התפרצות מגיפה היא די מהירה (אך לא בזמן אמת עדיין).

בנוסף, התיאוריות האפידמיולוגיות הנוחכיות מניחות שלא חייבים לפל/לחסן את כל האוכלוסייה כדי למנוע התפרות מגיפה.

לסיכום, הסיכוי והסיכון למגיפה כלל עולמית נוראית כמו 1918 הוא די נמוך. אבל זה טוב לרייטינג.

כתבתי על-כך כמה פוסטים לאחרונה, אבל האתר שלי כרגע מת. משפעת.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה אריאל, הצצתי בבלוג שלך. קראתי את הפוסט "גופות קפואות למחצה בקבר אחים, חיילים מתים ותעלומת מגיפת השפעת הספרדית". ממש מעניין.

שרון בריזינוב אמר/ה...

מאוד מעניין, אני ממש נהנה מלקרוא את הפוסטים שלך, תעדכן בתדירות גבוהה יותר..

שבת שלום.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה שרון.
אני מנסה לכתוב כמה שיותר, אבל לפעמים יש קצת לחץ בעבודה...

נחום אמר/ה...

צדקת חביבי. זה היה רק רעש תקשורתי.

אנונימי אמר/ה...

היום ראיתי מישהו עם מסיכה כזו, כמו זו שבתמונה. יש טעם בכלל להשתמש בה?

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

אם אדם חולה חובש מסכה, היא יכולה לעזור במניעת הפצת הנגיף והדבקת אנשים אחרים על ידי שיעול או התעטשות.

אני מסופק אם המסכות יכולות לעזור לאנשים בריאים להימנע מהידבקות, בעיקר משום שנגיפים יכולים להצטבר עליהן ולחדור לגוף מאוחר יותר.