יום רביעי, 7 באוקטובר 2009

פרס נובל לכימיה 2009

שמחתי לשמוע על זכייתה של עדה יונת ממכון ויצמן בפרס נובל לכימיה לשנת 2009. במקרה או שלא במקרה התכוונתי לפני כמה שבועות לכתוב עליה ועל עבודתה בחקר מבנה הריבוזום כאן בבלוג. בסופו של דבר לא הספקתי בגלל שבאותו זמן עברתי דירה, ואחר כך שכחתי מזה וכתבתי על דברים אחרים. התכוונתי להזכיר את זה שהיא מועמדת טובה לזכות בפרס נובל באחת השנים הקרובות. טוב, אני מודה שזה לא היה הימור פרוע - מדברים על זה כבר כמה שנים. בעצם, אני זוכר מרצה שלי ממכון ויצמן (דן שחר - מרצה מעולה!) שאמר לנו בפירוש שהוא בטוח שהיא תזכה בפרס.

מעבר לזכייה האישית של עדה יונת, ומעבר לסיפוק שיש לי מכך שכמות גדולה יחסית של נשים זכו השנה בפרס (שתיים זכו בפרס נובל לרפואה), אני בטוח שהזכייה הזו תעודד את המדע הישראלי ותוסיף לו כבוד, וזה חשוב מאוד משום שעולם המדע בנוי על כבוד והערכה. זכייה כזו יכולה לסייע לחוקרים צעירים להשתלב בעבודה מחקרית במעבדות מובילות בעולם, וזו דרך טובה לצבור ידע שאולי יחזור בסופו של דבר לישראל. אני מקווה שהזכייה תסייע גם בהגדלת ההשקעה הממשלתית במדע, אבל בקשר לכך אני פחות אופטימי.

בשולי הזכייה אני רוצה להתייחס לנקודה שמהווה במידה מסוימת המשך לפוסט הקודם שלי שעסק בהבדלים בין ענפי המדע השונים ובקשרים ביניהם. העבודה של עדה יונת לא הייתה עבודה בכימיה, אלא בביולוגיה. לעבודה שלה יש השלכות חשובות על פיתוח תרופות, וגם אם היא השתמשה בשיטות כימיות ופיזיקליות, הרי שהעבודה שלה אינה עבודה כימית וכמובן גם לא עבודה פיזיקלית. הפרס המתאים לה הוא ללא ספק פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה. בעצם, פרסי נובל לא תמיד מוענקים על עבודה בתחום שבו מוגדר הפרס, והדבר בולט במיוחד בכימיה: פרס נובל לכימיה הוענק פעמים רבות לעבודות בתחומי מדע אחרים. כך למשל, זכו בו פיזיקאים כמו ארנסט רתרפורד וביולוגים כמו מקס פרוץ. יש לי השערות, אבל אני לא סגור לגבי הסיבה לכך. בכל אופן, לא נראה לי שזה נובע ממחסור בתגליות כימיות. מה דעתכם?

10 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ללא ספק מעורר גאוה רבה.
תודה על המחשבות המרתקות

יגאל אמר/ה...

וגם הזוכים הקודמים מישראל הרשקו וצ'חנובר עבדו בביולוגיה...

בזכות הביולוגים הפכו למעצמה כימית....

אלעד טורצ'ין אמר/ה...

כל הכבוד...
בהחלט הישג מדהים שנרשם בדפי ההיסטוריה...

עידו5 אמר/ה...

פשוט הגבולות בין הכימיה למדעי החיים מטושטשים

Unknown אמר/ה...

אריה

איני בקיא במיוחד בפרסי נובל אולם לטעמי פרס הנובל בכלכלה הינו הפרס שמוענק ברוב המקרים על עבודה שאינה בתחום הכלכלה. אני מסתמך (על מדגם מאד מצומצם של הזוכים הישראלים) פרופ' ישראל אומן בפרוש איננו כלכלן הוא מתמטקאי של תורת המשחקים ואילו דניאל כהנמן הוא פסיכולוג קוגניטיבי. לא ברור מה הקשר של שני הזוכים הללו לכלכלה פרופר. לגבי פרסי נובל בכימיה הרי מהמעט שאני יודע על כימיה הרי מדובר בדיספלינה מאד רחבה שמתפרסת מהכימיה התיאורטית העוסקת במודלים מתמטיים, סימולציות מחשב ועוד עד לכימיה האורגנית שהינה מבחינתי המשך ישיר לאלכימאים של ימי הביניים מדענים הבוחשים במיני תרכובות מסריחות (יסלחו לי הכימאים האורגניים) תוסיף לכך את הכימיה האנלטית ואת הכימיה הפיסיקלית שכבר הזכרתי ותקבל בליל של אנשים שונים שאינם אפילו בעלי שפה משותפת. אגב בארץ התחום של החקר התיאורטי של אטומים קרים ועיבוי בוזה אינשטיין נמצא במחלקות לכימיה בעוד החלק הניסויי נמצא במחלקות לפיסיקה בלבד...

שאלה מעניינת לטעמי היא באמת מה מגדיר תחומי מדע שונים? האם ההפרדה בין התחומים הינה מודרנית או מסורתית? דנו כבר בכך מעט בהקשר של המערכות אותם מנסים המדענים להסביר וכיצד זה משפיע על הכלים התיאורטים והמודלים שהם מייצרים. בהקשר הניסויי דומני שהיום הרבה מאד דיספלינות משתמשות באמצעי מחקר שבעבר נתפסו כפיסקליות.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

צריך לומר שפרס נובל לכלכלה אינו פרס נובל אלא פרס שמעניק בנק שבדיה לזכרו של נובל. לדעתי מעניקי הפרס לא עשו מספיק על מנת להבדיל אותו מפרסי הנובל האמיתיים ובעיני הציבור הוא מזוהה כאחד מפרסי נובל. לדעתי מדובר בתחום דעת שאינו משתווה לתחומים מרכזיים אחרים במדעי הטבע, הטכנולוגיה, החברה והרוח, ואם כבר הייתי מצפה שתחומים כמו אמנות, היסטוריה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה (הנדסה) יבואו לפניו.

אני מסכים שהכימיה היא תחום רחב מאוד, אבל לדעתי הפיזיקה היא תחום רחב עוד יותר. הרי הפיזיקה עוסקת הן במערכות שגודלן קטן מהמערכות שבהן עוסקת הכימיה (חקר תת-אטומי), הן במערכות גדולות כמו הבנת מצבי הצבירה, והן בחקר היקום כולו. שלא לדבר על תחומים אחרים כמו אופטיקה, מכניקה, ועוד. ובכל אחד מהתחומים הללו יש גם הפרדה בין תאוריה לניסוי...

אני מסכים איתך אהוד: שאלת ההפרדה בין התחומים היא קשה ומעניינת במיוחד. התחושה שלי היא שמעבר לחלוקה לפי גודל המערכת ולפי אופי החוקים השולטים, ההיסטוריה של המחקר היא זו שמכתיבה במידה רבה את החלוקה לתחומים.

אנונימי אמר/ה...

לפעמים יש כמה מועמדים שבאים מאותו תחום וצריך לתת לכולם פרס אז נותנים לאחד בביולוגיה לאחד בכימיה וכדומה.

שים לב שיש תמיד גם בחישות מאחורי הקלעים וראה את מקרה אובמה. בשביל לקבל את הפרס צריך גם קשרים ואני לא אומר שזה רע. אני מקווה לראות עוד ישראלים על הבמה בשנה הבאה אבל צריך להתחיל לקדם אותם כבר עכשיו. את המדע הם כבר עשו עכשיו תור הפוליטיקה.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

ועדת הפרס אכן לוקחת בחשבון שיקולים שונים, לא רק מדעיים, ובסופו של דבר מגיעה להחלטה שמהווה מעין פשרה שאמורה לרצות את כל חברי הוועדה. יש לי דוגמה היסטורית יפה - אני מקווה להביא אותה בפוסט הבא.

אפילו בפרס נובל לכימיה של השנה הזו יש מידה מסוימת של פשרה. הרי העבודה של יונת הקדימה באופן ניכר את זו של שני חתני הפרס הנוספים. על אף שהם שיפרו את הדיוק בחקר מבנה הריבוזום, בכל זאת בכל הקשור לראשוניות ופיתוח שיטות היא הקדימה אותם באופן משמעותי, ולדעתי היה ראוי יותר שהיא תזכה בפרס לבד.

צלי אמר/ה...

הרבה המצאות כימיות קשורות לתעשיה
דומני שפחות מעריכים תרומות כאלה

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה צלי, נקודה מעניינת.