יום רביעי, 24 בפברואר 2010

החלקיק האלוהי

לא קל להסביר מדע, במיוחד כשהמושגים מסובכים ולא אינטואיטיביים. בשנים האחרונות קבעתי לי כמה כללים ואני מנסה לא לסטות מהם:
  1. ההסבר צריך להיות מדויק.
  2. ההסבר צריך להיות ברור.
  3. ההסבר לא חייב להיות מלא - ניתן להימנע מפרטים שאינם הכרחיים ורק מסבכים.

במיוחד למדתי להיזהר מהשוואות ואנלוגיות. אני משתמש באנלוגיה לתופעה אחרת רק אם האנלוגיה מדויקת לחלוטין ואם אני בטוח שהתופעה השנייה מוכרת לשומעים ויש להם הבנה טובה לגביה. במילים אחרות אם אני אומר שתופעה א' דומה לתופעה ב', אבל כל אחד מבין אחרת את תופעה ב' - הסתבכתי. כמו כן, אני מנסה להמעיט בתיאורים ובסופרלטיבים, ולהימנע מכינויים כמו "הכי חשוב", "מפורסם מאוד", "קטלני ביותר" או "עוצמתי".

למה הקדמתי את כל זה לנושא שרציתי לכתוב עליו? כי יש לי בעיה עם "החלקיק האלוהי". לא, לא עם בוזון היגס עצמו, אלא עם הכינוי שהדביקו לו. לפני שבוע שברתי את הראש איך להסביר לקבוצת תלמידים מה זה החלקיק הזה ולמה הוא מעניין כל כך את המדענים. בסוף ההרצאה נשאלתי: "האם דיברת על החלקיק האלוהי?". אני עונה "כן", ואז שאלת ההמשך: "האם הוא באמת החלקיק החשוב ביותר בטבע?", ומישהו אחר מוסיף: "למה הוא קשור לאלוהים?". ניסיתי לומר שאני לא רואה שום קשר בין החלקיק ובין אלוהים, לא בהיבט הפיזיקלי ולא בהיבט הפילוסופי, אבל לא בטוח ששכנעתי. לפעמים קשה לעקור קישור שנוצר בהבנה שלנו, וזו סיבה נוספת להמעיט באנלוגיות. בעיני עדיף שכל אחד יעשה את הקישור לתופעות דומות לפי הבנתו האישית.

כשהגעתי הביתה החלטתי לבדוק מי אשם בכל הסיפור, או במילים אחרות את מי אני צריך לקלל בכל פעם ששואלים אותי על האלוהות של חלקיק ההיגס. להפתעתי גיליתי שמדובר בלא אחר מלאון לדרמן, חתן פרס נובל לפיזיקה של שנת 1988, שכתב חמש שנים מאוחר יותר ספר פופולרי הנושא את השם המחייב: 

The God Particle: If the Universe Is the Answer, What is the Question?

או בתרגום לעברית: "החלקיק האלוהי: אם היקום הוא התשובה, מהי השאלה?"

אני כנראה לא היחיד שלא אוהב את השם "החלקיק האלוהי" ובמשאל בין פיזיקאים נבחר שם חדש: בוזון בקבוק השמפניה. לשם הזה יש משמעות, כי צורת התחתית של בקבוק שמפניה (ובקבוקי יין אחרים) דומה לצורת פוטנציאל שדה ההיגס. צורה זו מכונה גם פוטנציאל הכובע המקסיקני, ויש לה חשיבות רבה בהבנת תפקידו של בוזון ההיגס במודל הסטנדרטי של החלקיקים היסודיים. אבל אני חייב להודות שהשם המוצע לא כל כך קליט וקשה לי להאמין שהוא יתפוס.

פיטר היגס עצמו, אחד מאבות בוזון ההיגס, לא אהב את הכינוי שהודבק לחלקיק שלו. בראיון שנערך לפני שנה וחצי אמר היגס: "אני חושב שזה מביך, ולמרות שאני עצמי אדם לא מאמין, אני חושב שזה מסוג השימושים הלא נכונים בטרמינולוגיה שעלולים לדעתי לפגוע בחלק מהאנשים". בהמשך הראיון התבדח היגס והוסיף שלדרמן רצה להתייחס לחלקיק בכינוי "goddamn particle" (החלקיק הארור), אך העורך של הספר התנגד. ואולי זה דווקא רעיון טוב: אקרא לו מעכשיו "החלקיק הארור" - לפחות יש לי סיפור משעשע על מקור השם...

7 תגובות:

יפעת אמר/ה...

אני מסכימה בהחלט וגם אני שברתי את הראש בנושא אלוהיותו של היצור הקואנטי הזה. אותה בעיה יש לי אם כותרת הספר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי". מה הקשר לאלוהים?

יפעת אמר/ה...

בעצם צריך להגיד: למען השם, מה הקשר לאלוהים? ;-)

guruyaya.info אמר/ה...

מבלי לקרוא את הספר, אני מניח שהכוונה הייתה לאל שהגה איינשטיין, שהוא עצם החוקיות בעולם.

יגאל אמר/ה...

כשאמרת חוקיות הנחת שיש סדר מתמטי. אם זו כוונתו של המשורר הרי שיש כאן טאוטולוגיה

אנונימי אמר/ה...

כל עיתונאי, כל עורך וכל מוציא לאור יודעים שאלוהים וסקס מוכרים טוב בגלל שאלו דברים שכולם מבינים בהם אבל בעצם אף אחד לא מבין

יוסי אמר/ה...

ברשותך, אריה, הערה לגבי הביטוי 'מושגים אינטואיטיביים': האינטואיציה היא בדיוק 'ההיפך' ממדע. ציטוט מויקיפדיה: "האינטואיציה היא תכונה אנושית שכביכול מקנה לאדם ידיעות על המציאות שמקורן בתת המודע והן נוצרות ללא שימוש במחשבה".
באנגלית משתמשים במונח Common Sense והערך קיים כמובן גם בויקיפדיה האנגלית. אבל...קישור למושג עברי מקביל אין. למקום הריק הזה נכנסו הביטויים 'חשיבה אינטואיטיבית' ו'מושגים אינטואיטיבים', בטעות.

מה עושים? מישהו, כנראה, צריך להמציא ביטוי מתאים שיתפוס (להבדיל מהביטוי הלא מתאים: 'החלקיק האלוהי').

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

יוסי, אני מסכים אתך.

אוסיף ואומר שאני לא חושב שבשלב זה ניתן להכחיד את הביטוי, שעם כל הבעיתיות שלו בעיני, הוא אכן קליט ו"מוכר טוב".

אני מקווה שיגלו בקרוב את החלקיק, ואז הוא כבר לא יהיה כל כך מסתורי ולא יהיה צורך להכניס את אלוהים לעניין :-)

בעצם, יש כאלו שעבורם הוא בכלל לא מסתורי, כבר היום. פעם אמר לי פיזיקאי תאורטיקאי: "אתם, אנשי הניסוי, מחפשים את בוזון ההיגס, אבל בשבילנו, התאורטיקאים, הוא התגלה כבר מזמן". ואכן, מי שקורא מאמרים של תאורטיקאים מקבל את התחושה שהחלקיק הזה קיים בוודאות.