יום שישי, 9 באפריל 2010

המפגש שלי עם ההומיאופתיה

יוסי לוי מעלה לבלוג "נסיכת המדעים" קישורים לפוסטים ישנים שלו ולכתבות אודות הומיאופתיה. לא קראתי את הכול, אבל ממה שקראתי - החכמתי. הנקודה הבולטת שעולה מטיעוני המתנגדים להומיאופתיה, וגם מטיעוני התומכים בה, היא שלא מובן איך זה עובד. צריך לומר שיש גם תרופות רגילות שמנגנון הפעולה שלהן לא מובן די צורכו בשלב הראשון, אבל מדע הרפואה עושה מאמצים להבין את מנגנון הפעולה, וזו מטרה ראשית של חוקרים רבים. בשלב הבא ניתן לפתח תרופות יעילות יותר שמבוססות על הבנת המנגנון. כך למשל, המחקר של עדה יונת על מבנה הריבוזום, איפשר הבנה מעמיקה של פעולת אנטיביוטיקות שתוקפות ריבוזומים של חיידקים ופיתוח אנטיביוטיקות חדשות ויעילות יותר. אוסיף ואומר שכיום ללא הבנה של מנגנון הפעולה עדיף, לדעתי, לא לאשר תרופה לשימוש. האם יש הומיאופתים שמנסים להבין את אופן הפעולה של התכשירים שהם מציעים? אינני יודע.

תרופות הומיאופתיות מבוססות על חומרים שבריכוז גבוה גורמים לסימפטומים דומים לאלו שמאפיינים את המחלה ואשר נמהלים באופן כזה שהריכוז שלהם בתכשיר כבר אינו מסוכן. אבל האם זה מרפא? על פניו תכשירים שלא מכילים חומר בכמות שיכולה לרפא אינם אמורים לרפא. מכאן שיכולת הריפוי המיוחסת להם חייבת לנבוע מהשפעה פסיכולוגית, כלומר מכך שהחולה מאמין שהוא נוטל תרופה שמרפאת אותו. העובדה שהאינטראקציה בין המטופל למטפל נחשבת למרכיב מרכזי בטיפול ההומיאופתי רק מחזקת את הטענה הזו.

הטוענים כנגד ההומיאופתיה אומרים שהיא אינה שונה מאפקט פלצבו שלפיו תרופה שלא מכילה בכלל חומר מרפא משפיעה לטובה על מצבו של החולה. לדעתי תוצאות חיוביות של טיפול הומיאופתי ושל אפקט פלצבו (אם הוא נכון) רק מוכיחות שלגוף יש יכולת גבוהה לרפא את עצמו. אני זוכר מקרים שבהם הבנתי שהרופא רושם לי תרופה מיותרת והעדפתי לא לקחת אותה, אלא להמתין שהגוף יתגבר בעצמו על המחלה. אין כאן עניין של כוחות ריפוי נסתרים או ריפוי באמצעות כוח רצון עז, אלא תהליכים רגילים שבעזרתם הגוף מצליח להתמודד עם מחלות קלות. בתור אבא לילדים קטנים כבר נכוויתי עם אנטיביוטיקות מיותרות שניתנו למחלות נגיפיות - תרופות שהיו מיותרות לחלוטין. היום אני כבר מזהה מיד מחלות נגיפיות קלות ולא טורח לקחת את הילדים לרופא כשמובן לי במה מדובר. במילים אחרות, אני לא לקוח טוב של תעשיית התרופות, קל וחומר שאינני מתכוון לבזבז גרוש על תרופות הומיאופתיות, שיכולת הריפוי שלהן כלל לא ברורה. אבל פעם עשיתי טעות.

לא נעים להודות, אבל אז, לפני שמונה שנים בערך, לא ידעתי מה זה הומיאופתיה. יש לי מחלת נסיעה, ועל מנת לא להרגיש בחילה בטיסה אני משתמש בגלולות טרבמין, תרופה ללא מרשם רופא שאני מכיר אותה היטב מזה שנים רבות. נכנסתי לבית המרקחת לקנות חפיסת גלולות טרבמין והרוקח ניסה להציע תחליף. הוא שאל אם אני מאמין בהומיאופתיה. התבלבלתי וחשבתי שמדובר בתרופות המבוססות על צמחי מרפא - נושא שמעניין אותי. התעניינתי בתכשיר, ולמרות המחיר היקר רכשתי אותו. אני לא רוצה לפרט על אי הנעימות שנגרמה לי בטיסה בגלל התכשיר ההומיאופתי. בואו נאמר שלא רק שהוא לא עזר למנוע את הבחילה, אלא הטעם הדוחה שלו גרם לי להרגשת בחילה עוד לפני שהמטוס המריא. כשחזרתי ביררתי מיד מה זה הומיאופתיה. כשהבנתי במה מדובר כעסתי בעיקר על עצמי ועל כך שבזבזתי כמה עשרות שקלים על התכשיר המגעיל והלא מועיל. אני לא רואה את עצמי כלוחם נגד הומיאופתיה, אבל באופן אישי זה נראה לי כאמצעי לבזבוז כסף ללא תמורה.

19 תגובות:

אלעד טורצ'ין אמר/ה...

גם אני לא חסיד גדול של ההומאופתיה, לא יצא לי לנסות תרופות ככה שאני לא יכול להגיד את זה ממקור ראשון.
יש פודקאסט מעניין בנושא זה ואחרים, שנקרא "ספק סביר"- יצא לי להאזין לפרק אחד שלו, נשמע מאוד נחמד... http://www.safeksavir.co.il/

אורן פרבר אמר/ה...

על דבר אחד הספקנות המדעית המהוללת אינה קוראת תיגר לעולם, וזו ההנחה שכל מה הקיים בעולמינו הוא חומר, אנרגיה ותו לו. זוהי ההשקפה המטריאליסטית שגם כבשה את הביולוגיה (דארווין) והפסיכולוגיה (פרויד). אם ההומיאופתיה אכן עובדת, ההסבר לכך אינו אפשרי במסגרת הכלים המטריאליסטים (הרי אין שם חומר פעיל) , ומכאן, שאסור בשום פנים ואופן שזה ייתכן, מכיוון שזה ייאלץ מדענים להודות שהדוגמה הבסיסית אינה נכונה (לפחות לא באופן גורף). מרגע זה, החקירה המדעית הופכת לפוליטית: כל אותם מבחנים סטטיסטיים שעושים לשיטות ההומיאופאתיות בודקים רק גרסה מעוותת וחלקית שלה, ולכן אינם תקפים מבחינה מתודולוגית. אבל זה לא מפריע ליוהרה לעבוד שעות נוספות (ראה ספרו של סיימון סינג ועוד) בביטול מזלזל של כל מה שאינו נמצא תחת אור הפנס.
ברור שהמקרה הבודד שאתה מביא אינו מוכיח כלום, ולעומתו אפשר להציב עשרות מליונים של הצלחות שאין לרפואה ולמדע המטריאליסטי שמץ של מושג כיצד להסביר (חוץ מצעוק 'פלסבו' - שגם אותו לא יודעים להסביר). חוץ מזה, האם יש לרפואה הקונוונציונאלית (והמדע שמאחוריה) דרך להתמודד עם מחלות כרוניות מלבד שיכוך סימפטומים ?הייתי יכול לספר על הריפוי שלי מאסטמה אחרי עשרות שנים של תרופות, אבל זה אולי בפעם אחרת.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

אורן, אני משוכנע שאתה מכיר את ההומאופתיה טוב ממני. אשמח לשמוע על המפגש שלך איתה, ובהיבט רחב יותר - האם יש דרך להסביר את אופן פעולתה, גם אם הדבר מחייב שימוש במושגים שהם מעבר למדע, אך מובנים לאדם מהשורה.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

אלעד, תודה רבה על ההמלצה. הקשבתי לשני פרקים ונהניתי מכל רגע.

עידו אמר/ה...

ראשית, אורן, אתה מציג בורות חסרת גבולות. השיטה המדעית אינה מטריאליסטית. מדע אינו נוקט ב"נטוראליזם פילוסופי", הגישה הפילוסופית שהיא אינה אלא האמונה שאין ביקום דבר חוץ מהחומר ומה שנגרם מהחומר.

מדע, על פי הגדרתו, נוקט בגישה של "נטוראליזם מתודולוגי" (זה לא יותר מהשם פילוסופי לשיטה המדעית). הוא בוחר בכוונה, בהגדרתו, לא להשתמש בהסברים שאינם טבעיים. הוא לא מטיריאליסטי. הוא פשוט אדיש הן למטיריאליזם והן לגישות פילוסופיות מיסטיות. לכן אבולוציה והפסיכו-אנליזה של פרויד אינן מטיריאליסטיות. הן מדעיות, לכן הן (סלח לי על הביטוי הלא קליט) "נטוראליסטיות מתודולוגיות".

בלי קשר לאי הדיוק המשווע את זה, אתה מבטל כהרף עין שנים רבות של מחקרים על יעילות המרקחות ההומיאופתיות. אתה יכול להוכיח לעצמך באותה מהירות שהן לא עובדות. גש לבית המרקחת הקרוב לביתך וקנה את התרופה ההומיאופתית (אבל אחת שבאמת הומיאופתית, לא כזאת שמכילה חומר פעיל) הראשונה שאתה מוצא שנועדה להרדים, לצורך טיפול בבעיות שינה. למרות שאני סובל מהפרעת שינה, אני יכול לבלוע קופסה שלמה של התרופות הללו ללא שום אפקט.
"אותם מבחנים סטטיסטיים שעושים לשיטות ההומיאופאתיות בודקים רק גרסה מעוותת וחלקית שלה, ולכן אינם תקפים מבחינה מתודולוגית" - את כמות הפעמים ששמעתי את השורה הזאת נשלפת כלאחר יד אי אפשר לספור. אף פעם, אף פעם, לא מסופקים פרטים נוספים. רוצה שיקחו אותך ברצינות? תביא פרטים. כמו שאני אוהב לומר: "God is (NOT) in the details".

"חוץ מצעוק 'פלסבו' - שגם אותו לא יודעים להסביר" - אתה, ולצערי גם אריה, לא יודעים מהו אפקט הפלצבו. אפקט הפלצבו הוא לא רק "השפעת הרוח על החומר". למעשה, זה לא העיקר שלו. דיווח מוטה של מטופלים, דיווח מוטה של מטפלים, אקריות וצ'אנס כולם תורמים לכך שטיפול שלא עושה כלום עלול לקבל תוצאות "חיוביות". זה לא אומר שהוא משפיע על הגוף באמצעות הנפש. זה אומר שהוא השפיע על הדיווחים הסובייקטיבים של המטפלים והמטופלים. דבר זה מכריח חוקרים קליניים להשוות את הטיפולים שלהם לטיפולים שלא אמורים לגרום לשום אפקט חיובי. הרי ההסבר לאפקט הפלצבו.

לכן, כשהומיאופתיה נבדקת מול כדורי סוכר שניהם מראים את אותו אפקט. במילים אחרות, אין אפקט. לשניהם לא אמור להיות אפקט, ובאמת אין להם. אבל הלוגיקה של תומכים ברפואה אלטרנטיבית דומה מאד ללוגיקה של אדם שמסרב לקחת טיעונים שכליים. כך תירוצים כמו "אז לכדורי סוכר יש אפקט" הם דבר שאני שומע הרבה.

"האם יש לרפואה הקונוונציונאלית (והמדע שמאחוריה) דרך להתמודד עם מחלות כרוניות מלבד שיכוך סימפטומים?" - ולרפואה אלטרנטיבית? יש לך סיפורים על אנשים שאתה או אחרים "ריפאו" באמצעות רפואה אלטרנטיבית. תראה מחקרים קליניים מסודרים בעלי דגימות מטופלים גדולות, שעברו רנדומיזציה, שהופעל בהם נוהל סמיות-כפולה ושנשלט בהם עבור אפקט הפלצבו שמראות יעילות של תרופות הומיאופתיות אמיתיות. אמרה ידועה בקרב מדענים היא ש"עם אנקדוטות לא עושים מדע". אתה יודע למה? כי אם מדע היה נעשה עם אנקדוטות, עדיין היינו מקיזים דם ונותנים לחולים לשתות כספית.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

ברשותכם, אני רוצה לנתב את הדיון לעבר סוגייה שמעניינת אותי.

אומנם יש קרבה מסוימת בין ענפי המדע השונים וניתן למצוא עקרונות משותפים לכולם, אבל קשה עד בלתי אפשרי לנסח שיטת עבודה ושפה משותפת לכולם. זו הסיבה לביקורת הרבה בעשרות השנים האחרונות על הטענה שיש שיטה מדעית אחת המבדילה בין מדע למה שאינו מדע.

עם הפסיכולוגיה שהוזכרה כאן יש בעיות נוספות, והמרחק בין פסיכולוגיה לפיזיקה למשל, גדול הרבה יותר מהמרחק בין כימיה לפיזיקה.

אני חושב שאין חולק על כך ששיטות פסיכולוגיות יכולות לעזור במצבים מסוימים, אבל גם בפסיכולוגיה לא תמיד מובן מנגנון הפעולה.

אני שואל את עצמי ואתכם אם יש דרך לקשר בין ההומיאופתיה לפסיכולוגיה? הרי בשניהם צורת הטיפול, הקשר בין המטפל למטופל והאמונה של שניהם בהצלחת הטיפול הם גורמים מרכזיים.

אנונימי אמר/ה...

מה ההבדל בין הומיאופתיה לסתם אמונה תפלה. למה זה עובד ותליית שום לא עובד?

יגאל אמר/ה...

ומי אמר שפסיכולוגיה (ללא תרופות) עובדת?

עידו אמר/ה...

"אני שואל את עצמי ואתכם אם יש דרך לקשר בין ההומיאופתיה לפסיכולוגיה? הרי בשניהם צורת הטיפול, הקשר בין המטפל למטופל והאמונה של שניהם בהצלחת הטיפול הם גורמים מרכזיים."

כמובן שיש סיבה לעשות זאת. התופעות שמביאות לכך שבמחקרים שנערכים בצורה גרועה נראה שלהומיאופתיה יש אפקט חיובי ממשי הן פסיכולוגיות בחלקן. עם זאת, באותה צורה שבה לא נשתמש בפסיכולוגיה כדי לרפא סרטן או אפילו צינון, לא נשתמש גם בהומיאופתיה.

כל זה לא אומר דבר על הבעיה האתית שבשימוש בפלצבו כדי לטפל בבני אדם. זאת בעיה אתית גדולה במיוחד. קשה להצדיק את השימוש בפלצבו, שאין לו באמת אפקט רפואי חיובי, בייחוד בגלל שכדי שיהיה לו אפקט אסור ליידע את החולה שמדובר בפלצבו.

"אני חושב שאין חולק על כך ששיטות פסיכולוגיות יכולות לעזור במצבים מסוימים, אבל גם בפסיכולוגיה לא תמיד מובן מנגנון הפעולה."

הסיבה היחידה שהמכניזם להומיאופתיה נכנס לתמונה היא כי המכניזם המוצע הוא באמת מופרך. "מים זוכרים את התכונות של חומרים שהיו בהם לפני כן, אפילו שהם דוללו מאד", "דברים שגורמים למחלות יכולים לרפא מחלות" ועוד משפטים דומים יוצאים כנגד ההיגיון הבריא, ובל נזכיר, שומו שמים, הם חולקים על מדעים מבוססים. לכן סוגיית המכניזם של הומיאופתיה היא חלק מהטיעון נגד הומיאופתיה. כשמצרפים לזה את המחקרים שמראים שאין להומיאופתיה אפקט מעבר לפלצבו, הקייס נהיה מושלם.

יוסי אמר/ה...

בתקופה מסויימת הלכתי מספר פעמים למרפאה הומאופתית קלאסית.
אגב ההומאופתיה של בית מרקחת, זו נשמעת לי כמו: כשאתה חולה, אתה רואה ערימת תרופות ובוחר אחת לפי הצבע. בקיצור קשקוש.
מנסיוני, ההומאופתיה הקלאסית היא תהליך מורכב (טכנית ונפשית).
השלב הראשון כולל שיחה אישית.
יש צורך באמונה, ברצון, בפתיחות אישית כנה ובמיומנות המטפל (שמתפקד כמדריך בשלב הראשון).
בפגישה הראשונה שלי הצליחה המרפאה לאפשר לי לדבר על נושא כאוב (שלא ידעתי שהוא כאוב כל כך). ההמשך היה חוויה מדהימה.
השלב השני הוא התאמת הרמדי. אותה קופסא שחורה שמעוררת חוויות (תחושות, חלומות). בשלב זה הנטייה שלי היתה לא לקשר את התחושות/תובנות/חלומות לתהליך הריפוי. אולי הדחקה אולי בגלל שזה לא הגיוני ואולי באמת זה היה מקרי.
אחרי כמה מפגשים חשתי שלא כדאי לי להמשיך. בפועל, הדלקת בגיד שסבלתי ממנה עברה אחרי התהליך, ללא שום תרופה אחרת. האם זה ריפוי טבעי או ריפוי בעזרת הרמדי - אני לא משוכנע.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה יוסי - זו פעם ראשונה שאני מתוודע, ולו במעט, לתהליך ריפוי הומיאופתי. לפי התיאור שלך המרפאת עשתה עבודה טובה, מה שמראה לי (יחד עם מקרים נוספים שאני שומע עליהם מאז שהתחלתי לקרוא על הנושא) שרפואה אלטרנטיבית יכולה לסייע לאנשים רבים, במיוחד במקומות שבהם הרפואה הקונבנציונלית מתקשה לתת מענה.

מהצד המדעי, עדיין מעניין אותי תהליך הריפוי. אני לא יכול לקבל את ההנחה שחומר לא פעיל גורם, לכשעצמו, לריפוי.

השימוש ברמדי מזכיר לי מין תרגיל פסיכולוגי שאני מנסה עם עצמי בבעיה שיש לי. אני מתקשה להתמודד עם מצבים מסוימים. החלטתי לאחרונה לנסות את הטריק הפסיכולוגי הבא: לבצע מין "טקס" שעוזר לי לכוון את המחשבות לכיוון חיובי ובמידת הצורך להתעלם מקשיים. האם יכול להיות שהרמדי הוא מין טריגר כזה שמאפשר למטופלים להתמודד טוב יותר עם קשיים ואפילו עם כאבים, ולתת לגוף כלים לריפוי עצמי?

החתולה של שרודינגר אמר/ה...

"החלטתי לאחרונה לנסות את הטריק הפסיכולוגי הבא: לבצע מין "טקס" שעוזר לי לכוון את המחשבות לכיוון חיובי ובמידת הצורך להתעלם מקשיים. האם יכול להיות שהרמדי הוא מין טריגר כזה שמאפשר למטופלים להתמודד טוב יותר עם קשיים ואפילו עם כאבים, ולתת לגוף כלים לריפוי עצמי?"

אריה, מה שאתה אומר כאן והתאור מהתגובה הקודמת, זה בדיוק פסיכולוגיה, לא?
הזכרת לי הרצאה משעשעת מאוד שראיתי פעם על פסיכולוגיה חיובית (או איך שלא קוראים לזה בעברית), נראה לי שאתה בכיוון של זה, אז בטח תוכל לקבל ממנה כמה טיפים.
http://forum-network.org/lecture/positive-psychology-science-happiness
אגב, אמא שלי נהגה לקבל מיגרנות שהיו מחשיכות לה את הראיה בעין אחת והן חלפו לבסוף לבלי שוב באמצעות הרפיה עצמית שהיתה עושה מתוך אמונה שזה עובד.
זה עובד חלק מהזמן על חלק מהאנשים.
אגב, יכול להיות שמה שהתרחש שם בטיפול ההומאופתי לא היה שום אפקט של התמודדות עם לחצים והרגעת הגוף, שעזרו לריפוי עצמי שלו, אלא מקריות, כמו שעידו ציין כבר (והרי המין האנושי פשוט ספץ בלמצוא משמעות בכל דבר).

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

נהניתי לצפות. אני חייב לומר שאני מיישם באופן יומיומי לא מעט מההמלצות. דווקא ההמלצה הראשונה - לקבל רגשות שליליים שמתעוררים בך - קשה לי יותר לקבל אותה. אני מודה שקשה לי להשלים עם רגשות שליליים, ובמידה מסוימת אני מאמין שלפחות עבורי אי ההשלמה מונעת מהם להופיע במקרים רבים.

שאלה שעלתה בראשי בעת הצפייה היא מידת ההשפעה של החלטות מודעות שאנו מקבלים, והתנאים שבהם יש להחלטות כאלו השפעה רבה או מעטה. זה קשור לדעתי גם לנושא המקורי של הדיון - ריפוי באמצעות הומיאופתיה.

יגאל אמר/ה...

בקשר להרצאה, זה יותר כמו עצות של סבתא. די טריביאלי, לא?

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

ומה רע בתרופות סבתא?

כאמור, אני נהניתי לשמוע את ההרצאה - היא נותנת תמהיל טוב, בעיני, של תוצאות מחקרים פסיכולוגיים וניסיון חיים של המרצה.

ניתן להתווכח על מיקומה המדעי של הפסיכולוגיה החיובית ושל הפסיכולוגיה בכלל, אבל במסגרת הדיסציפלינה הזו, אני מרגיש שההרצאה הזו מעבירה את הנושא בצורה מעניינת ומועילה.

אנונימי אמר/ה...

כל עוד אינך מנסה לטפל בדברים שאי אפשר לטפל בהם עם פסיכולוגיה חיובית, לדוגמא, סרטן, אין לדעתי שום דבר רע בזה. זה דווקא יכול לעזור להקלת כאבים לדוגמא, משום שהם סוביקטיביים ולכן מושפעים בקלות מאופן החשיבה של האדם.

אלעד טורצ'ין אמר/ה...

לאורן, הכי קל היה לתקוף אותך, על אחת כמה וכמה אחרי שנכנסתי לאתר שלך, שאתה מתפאר בתואר מרצה בפיזיקה, ועוד תחומים, לתת לך אין ספור לינקים למחקרים על הומאופתיה, לתת לך לינקים להרצאות בTED ולהסביר לך את כל מה שאתה וודאי יודע (או שלא) שהדילול במים הוא יותר נמוך מאשר של ציאניד במים... ושאת התרופה ההומאופתית צריכים לנער 10 פעמים בדיוק למעלה למעטה ולצדדים, אחרת (לפי דבריהם של "מומחים") היא לא תעבוד, בחייך דג זוכר 3 שניות, אז מים יזכרו כל החיים?
אבל לא אני לא יעשה את זה, אני פשוט ייתן לך לינק מאוד חביב לתרגום שדוד שלי עשה לקטע, בעברית שתורגם מאנגלית.
בכל מקרה כמו שכתבתי, בתגובה הראשונה, אני ממשיך להאזין, והאזנתי לכל הפרקים של "ספק סביר" www.safeksavir.co.il אני ממליץ לך לא להישאר מקובע בדעתך על הספקנים, גם אני לא מסכים בדעות שלהם, אבל לגבי ההומאופתיה אני באותו ראש איתם.
הנה הלינק:
http://ma-nishtana.blogspot.com/2010/05/blog-post.html
ובבקשה אל תגיד לי שזה לא אפשרי, כי אש ומים לא הולכים יחד.....

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

עדכון קצר באותו נושא: אשתי נכנסה לבית מרקחת לקנות תרופה והרוקח ניסה לשכנע אותה לקנות תרופה הומיאופתית. כל כך דומה לסיפור שרשמתי בבלוג. ג'ודי, יותר חכמה ממני, סירבה בנימוס.

מהדיון שהתפתח פה נראה לי שכולנו, אפילו תומכי ההומיאופתיה, מסכימים שלא יכולה להיות יעילות לתרופה הומיאופתית שניתנת מרוקח בבית מרקחת שלא מכיר את החולה.

מפריע לי מאוד העניין הכספי. תרופות הן לא עסק זול. רוב הציבור לא מבין מה זה הומיאופתיה, והרוקחים, בעלי המקצוע במקרה זה, מפעילים עליהם לחץ לבזבז את כספם על כלום.

אבישי אמר/ה...

אריה שלום
קל מאוד לאנשים להיתפס ולהיטפל להומאופתיה ולנסות להכפיש אותה. זה שנתת פעם לרוקח בסופרמרקט להמליץ על הכנה מסויימת נגד בחילות אינה אומרת שהומאופתיה אינה עובדת.
המדע אינו מכיר בהומאופתיה מכיוון שהחוקים שלה סותרים במידת מה את אלו של המדע. כמובן שכל אלה יוצרים תגובת התנגדות, רצון עז להכפיש ולפגוע על מנת שלא להיפגע הן ביוקרה והן כלכלית.
כעת ברור לנו מדוע מנסים גורמים פוליטיים וכלכליים לפגוע בהומאופתיה, שאין לה שום גב כלכלי או ספונסר עשיר כקורח ונלהב.
ההלצות כאילו הומאופתיה היא אפקט פלצבו ותו לא, היא למעשה שטויות.
מדוע? מכיוון שבהומאופתיה ניתן לטפל בתינוקות, בעלי חיים ובאנשים מחוסרי הכרה. לכל אלה אין כל הכרה או ידיעה שמישהו מתכוון לעזור להם, אז איך זה למעשה אפקט פלצבו? שמישהו יסביר לי בבקשה! מתקשה להבין.
אישית אני נעזר ומשתמש המון בהומאופתיה קלאסית, ורואה תוצאות מדהימות בעיקר בטיפול במקרים של עזרה ראשונה הומאופתית. כל שאוכל לומר לך הוא שעם תוצאות קשה להתווכח, והתוצאות הן אמיתיות, וכך גם התוצאות והריפוי במצבים אלה.
וטיפ אחד קטן לבחילות- יש 2 רמדיז מצויינות לבחילות. הראשונה היא איפקקאונה שניתן ליטול במהלך הטיסה והרמדי השניה היא קוקולוס שהמאפיין המרכזי שלה הוא בחילה כתוצאה מתנועה.
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר שלי :)

אהבתי את העובדה שיש הרבה תגובות ושאנשים חרף התנגדותם, מתעניינים בהומאופתיה.
תודה רבה ;-)

אבישי