יום חמישי, 27 במאי 2010

המים שאנו שותים

שיחת טלפון אמיתית מאתמול בערב:

הוא: יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה.
אני: כן, אני רוצה לשמוע.
הוא (מופתע): אז, ככה. אתה מקבל את העיתון הנפוץ במדינה במשך שלושה חודשים בחינם ללא התחייבות. איך זה נשמע לך?
אני: מצטער, לא אוהב את העיתון ובכלל למי יש זמן לעיתונים.
הוא: טוב, אז בדיוק בשבילך יש לי משהו אחר.
אני: כן, מה?
הוא (לא מאמין שאני עדיין על הקו): מתקן מים מינרליים זכים וצלולים לשלושה חודשים בחינם וללא התחייבות.
אני: אני שותה מים מהברז.
הוא: מה???? זה מסוכן... יש בזה אבנית.
אני: תשמע, זה מינרלים, דווקא טוב לגוף.
(אשתי עוד לא מבינה אם אני מדבר עם חבר או עם איש מכירות בטלפון)
הוא: לא שמעת שאתמול מת מישהו ששתה מים מהברז.
(אני שותק)
(שנינו מתחילים לצחוק בטירוף)
הוא: טוב, תודה אחי. שיהיה לך ערב טוב.
(אשתי עדיין לא מבינה עם מי דיברתי)


אני זוכר שפעם התלבטתי אם כדאי לקנות מתקן כזה, אבל למזלי הצטרפתי בתור אסיסטנט לפעילות לתלמידי תיכון שג'ודי פיתחה. באתי בתור מבקר כי ג'ודי רצתה לראות אם יש מה לשפר, אבל כל כך התלהבתי שההערה היחידה הייתה "אולי אפשר להאריך ולעשות עוד ניסויים?"

הרעיון המרכזי של התכנית הוא לעשות בדיקה מיקרוביאלית למים ממקורות שונים. באופן די קונסיסטנטי וצפוי יוצא שמי שלולית מזוהמים יותר בחיידקים מכל היתר ואילו מים מזוקקים נקיים. המאבק בין מי ברז למים מינרליים היה צמוד. לפני כמה שנים מי הברז הובילו בגדול, אבל מאז כנראה עשו משהו עם המים המינרליים וכעת הם שווים פחות או יותר מבחינת כמות חיידקים. דווקא הגיוני שמים מינרליים יהיו עשירים יותר בחיידקים בגלל המגע שלהם עם הקרקע במעיין, ואילו מי ברז כידוע מטופלים בכלור שהורג את החיידקים.

אני מאמין שכעת עושים טיפול כלשהו גם למים המינרליים. אני מנחש שמדובר באחת משתי השיטות הנפוצות לטיהור מים: קרינה אולטרה-סגולה שפוגעת בדנ"א של החיידקים כשהיא גורמת ליצירת קשרים בין בסיסים שונים ומשנה את המבנה של המולקולה, או טיפול בכלור שפוגע בדופן התא של חיידקים ושל מחוללי מחלות נוספים וכנראה פוגע גם בתהליכים פנימיים חיוניים בתוך היצורים החד-תאיים הללו. 

רק להעיר שיש סכנה במי ברז אם הם נשאבו מאזור שבו חדרו מתכות כבדות ושאריות של כימיקלים או תרופות למי התהום. ועדיין אין שום הצדקה למחירים הגבוהים כל כך של בקבוקי המים המינרליים. טוב, אני מודה שגם אני קונה איזו שישיה פעם בחצי שנה, אבל זה רק בשביל לחדש את מלאי הבקבוקים - אני צריך אותם לטיולים ולהדגמות מדע.



7 תגובות:

יואל אמר/ה...

לא יודע אם זה אותו אחד אבל גם לנו הציע מי שהוא את הצירוף המוזר של ידיעות עם מתקן מים....

אלעד טורצ'ין אמר/ה...

אני מסכים איתך,
אצלי בבית יש את מתקן ה"תמי 4" וזה רק לשם נוחות (של מים קרים או חמים), לדעתי מים מינרלים זה אסון אקולוגי, שבא לידי ביטויי בבקבוקים, ייבוש נחלים, זיהום בעקבות שינוע וכו'.
מה רע לעזזל במים מהברז? , אפילו במסעדות גורמה מבשלים עם מים מהברז, אז מה כל הטירוף הזה... לפני 20 שנה מישהו האמין שימכרו מים בבקבוקים?!
שלא נדבר על המחיר הגבוה, ובנינו אני מעדיף את הטעם של מי הברז, על פני מים מינרלים.
ולמי יש כוח להרים כל פרק זמן מיכל של 18 קילו ולהחליף את הכד...

אריאל אמר/ה...

ראשית, ברכות על ההופעה ברשמית 25 הבלוגים של 2010 אצל אפלטון!

לגבי המים מה שעליי ועל אחרים הכי משפיע זה בכלל הטעם שלהם.

אני לא סובל את הטעם של מים מינרליים, הם טעימים כמו מי אסלה.

לעומת זאת, אני מכיר רבים שנשבעים בנקיטת חפץ שהם לא מסוגלים לשתות מי ברז בגלל הטעם.

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה חברים.
על טעם ועל ריח, כמו שאומרים.
אני מודה שאני לא תמיד מבחין בין הטעם של המים המינרליים לטעמם של מי ברז... אצלי השיקול הכלכלי חשוב - אני צרכן כבד של מים, ושימוש במים מינרליים יכול להיות יקר מאוד עבורי.

חנן כהן אמר/ה...

לפני שנתיים הסתובב מסמך של משרד הבריאות נגד המים המבוקבקים

http://irrelevant.org.il/2008/11/19/905

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

תודה חנן.
אני מרגיש גאווה שהגענו למסקנות דומות לאלו של משרד הבריאות בעזרת ניסוי פשוט שנערך עם תלמידי בית ספר :-)

אנונימי אמר/ה...

או שאתה תרגיש גאווה או שהם ירגישו בושה :-)