ברשומה הקודמת הבאתי את סיכום מסיבת העיתונאים של נאס"א ובה ההודעה לגבי מציאת חיידקים שמשתמשים בארסן במקום בזרחן לבניית מולקולות חיוניות.
אני מקשר כעת לפרק בסדרה האמריקאית המצוינת "דרך חור התולעת" עם מורגן פרימן. בפרק הזה, ששודר ביולי 2010, מציגים פול דיוויס ופליסה וולף-סימון את המחקר שלהם ואת הרעיונות שלהם לגבי האפשרות שהחיידקים שהתגלו שייכים לעץ אחר מזה שאליו אנו ושאר היצורים המוכרים על פני כדור הארץ שייכים. המשמעות של ההשערה הזו היא שהחיים נוצרו על פני כדור הארץ מספר פעמים, ומכאן ניתן אולי להסיק שהיווצרות חיים איננה מאורע נדיר כל כך כפי שנהוג לחשוב. במאמרים קודמים העלו החוקרים השערה נוספת, לפיה ארסן שיחק תפקיד משמעותי על פני כדור הארץ בטרם נוצרו החיים, ולכן הייתה לו השפעה על יצירתם (prebiotic arsenic).
אני מאמין שעוד נשמע על המחקר הזה ותהיה לו השפעה על הבנת החיים על פני כדור הארץ. עם זאת, אני חייב לסייג את ההתלהבות של החוקרים ולומר שבטרם יתברר המבנה של אותן מולקולות המכילות ארסן וייחקר הגנום של חיידקי GFAJ-1 שהתגלו באגם מונו בקליפורניה יהיה קשה לקבוע את הקשר (או אי-הקשר) האבולוציוני בינם ובין שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ.
אני מקשר כעת לפרק בסדרה האמריקאית המצוינת "דרך חור התולעת" עם מורגן פרימן. בפרק הזה, ששודר ביולי 2010, מציגים פול דיוויס ופליסה וולף-סימון את המחקר שלהם ואת הרעיונות שלהם לגבי האפשרות שהחיידקים שהתגלו שייכים לעץ אחר מזה שאליו אנו ושאר היצורים המוכרים על פני כדור הארץ שייכים. המשמעות של ההשערה הזו היא שהחיים נוצרו על פני כדור הארץ מספר פעמים, ומכאן ניתן אולי להסיק שהיווצרות חיים איננה מאורע נדיר כל כך כפי שנהוג לחשוב. במאמרים קודמים העלו החוקרים השערה נוספת, לפיה ארסן שיחק תפקיד משמעותי על פני כדור הארץ בטרם נוצרו החיים, ולכן הייתה לו השפעה על יצירתם (prebiotic arsenic).
אני מאמין שעוד נשמע על המחקר הזה ותהיה לו השפעה על הבנת החיים על פני כדור הארץ. עם זאת, אני חייב לסייג את ההתלהבות של החוקרים ולומר שבטרם יתברר המבנה של אותן מולקולות המכילות ארסן וייחקר הגנום של חיידקי GFAJ-1 שהתגלו באגם מונו בקליפורניה יהיה קשה לקבוע את הקשר (או אי-הקשר) האבולוציוני בינם ובין שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ.
7 תגובות:
מצטער אבל זה לא כזאת תגלית גדולה ומדהימה כמו שרוצים לתאר:
http://scienceblogs.com/pharyngula/2010/12/its_not_an_arsenic-based_life.php?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed:+scienceblogs/pharyngula+(Pharyngula)
זה בדיוק מה שאמרתי לאשתי כשצפינו במסיבת העיתונאים של נאס"א...
לדעתי יש לתגלית הזו חשיבות במיקרוביולוגיה ובהבנת מגוון החיים על פני כדור הארץ, אך לפחות בשלב זה היא פחות רלוונטית לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ ואין לה קשר לחייזרים.
למי שמתעניין לגבי מקור השם המוזר של החיידק - GFAJ-1. ב-Wall street journal רשום שאלו הם ראשי תיבות של "Give Felisa a job" - תנו לפליסה משרה. פליסה וולף-סימון היא המחברת הראשית של המאמר והיא זו שקבעה את השם.
http://online.wsj.com/article/SB10001424052748703989004575652940497021092.html?mod=WSJ_hpp_sections_lifestyle
אריה, האם יכול להיות שהכל בלוף?
ברור כבר כעת שהחיידקים הללו עמידים מאוד לארסן. לגבי השאלה אם הארסן אכן משתלב במולקולות החיוניות, לדעתי עדיין אין תשובה חד-משמעית. על מנת לקבל תשובה כזו יש למפות את המבנה של אותן מולקולות ולמצוא את המיקום של הארסן בתוכן, ובמקביל לחקור את הגנום של החיידק.
תודה על פירסום זה, זה היה מועיל למדי ואמר הרבה
תודה לך על התגובה.
הוסף רשומת תגובה