מדי שנה מקיים מכון ויצמן תחרות פיזיקלית בין קבוצות מבתי ספר תיכוניים. במסגרת טורניר הפיזיקה על שם שלהבת פריאר, פיזיקאי ישראלי רב-פעלים, בונים צוותים של 5 תלמידים כספת שלצורך פתיחתה יש לפתור חידה פיזיקלית אחת או שתיים. מדובר בתלמידים שמגבירים לימודי פיזיקה, והידע הנדרש לצורך פיצוח הכספות אמור להתאים לרמה של 5 יחידות בפיזיקה. ניתן לשלב חידות מורכבות, אבל אם החומר נמצא מעבר לתכנית הלימודים, יש להסביר אותו לפורצים.
הקבוצות מתחילות לעבוד בסתיו. התלמידים מציגים את הרעיונות לרכזים המדעיים (אני משמש זו השנה השנייה כאחד הרכזים) ולאחר אישור החידות הם מקבלים את מבנה הכספת יחד עם מנעול חשמלי. כאן מתחיל הקטע המסובך - בחודשים ינואר-פברואר בונים התלמידים את הכספת (לבד). הכספת צריכה להכיל את החידות הפיזיקליות, והיא צריכה להיות אמינה מבחינת הפעולה ומרשימה מבחינת העיצוב. כספת טובה היא כזו שניתן לפרוץ אותה רק אם מצליחים לפתור את החידות הפיזיקליות, ומצד שני, כשמצליחים לפתור את החידות, ניתן לפרוץ אותה במהירות. לכל ניסיון פריצה מוקצות 10 דקות בלבד.
בנוסף לקבוצות הישראליות, מגיעות למכון ויצמן כעשר קבוצות מחו"ל שנוחתות בארץ עם הכספות שלהן. הטורניר מגיע לשיאו ביומיים מרוכזים במרץ-אפריל. תחילה, נבדקות הכספות על ידי צוות שופטים. הם בודקים את הכספות ואת הידע של התלמידים ומדרגים את הכספות שאותן הם ראו. לאחר מכן, כל קבוצה מנסה לפרוץ למספר כספות יריבות. בסוף היום הראשון מרכזים את התוצאות וההכרזה על הזוכים נערכת ביום השני. בנוסף לפרסים כספיים המוענקים לשלוש הקבוצות שהציון המשוקלל שלהן הוא הגבוה ביותר, חצי מהקבוצות הישראליות מקבלות ציון 100 בבגרות מעבדה בפיזיקה, וזה בעצם הפרס האמיתי כפי שיעיד כל מי שניגש למבחן המעיק הזה. היומיים המרוכזים נקבעו השנה ל-18-17 במרץ. ביום השני (18 במרץ) ב-10 בבוקר יוצגו הכספות לקהל הרחב בסמוך לגן המדע במכון ויצמן. כולם מוזמנים.
אני מלווה את התחרות כבר כמה שנים בתפקידים שונים, ועל אף שסיימתי דוקטורט בפיזיקה, אני עדיין לומד מהרעיונות המקוריים של הקבוצות ומהיישום שלהם בכספות. אני מבטיח לספר מדי פעם בבלוג על כספות משנים קודמות שמצאו חן בעיני במיוחד.
הקבוצות מתחילות לעבוד בסתיו. התלמידים מציגים את הרעיונות לרכזים המדעיים (אני משמש זו השנה השנייה כאחד הרכזים) ולאחר אישור החידות הם מקבלים את מבנה הכספת יחד עם מנעול חשמלי. כאן מתחיל הקטע המסובך - בחודשים ינואר-פברואר בונים התלמידים את הכספת (לבד). הכספת צריכה להכיל את החידות הפיזיקליות, והיא צריכה להיות אמינה מבחינת הפעולה ומרשימה מבחינת העיצוב. כספת טובה היא כזו שניתן לפרוץ אותה רק אם מצליחים לפתור את החידות הפיזיקליות, ומצד שני, כשמצליחים לפתור את החידות, ניתן לפרוץ אותה במהירות. לכל ניסיון פריצה מוקצות 10 דקות בלבד.
בנוסף לקבוצות הישראליות, מגיעות למכון ויצמן כעשר קבוצות מחו"ל שנוחתות בארץ עם הכספות שלהן. הטורניר מגיע לשיאו ביומיים מרוכזים במרץ-אפריל. תחילה, נבדקות הכספות על ידי צוות שופטים. הם בודקים את הכספות ואת הידע של התלמידים ומדרגים את הכספות שאותן הם ראו. לאחר מכן, כל קבוצה מנסה לפרוץ למספר כספות יריבות. בסוף היום הראשון מרכזים את התוצאות וההכרזה על הזוכים נערכת ביום השני. בנוסף לפרסים כספיים המוענקים לשלוש הקבוצות שהציון המשוקלל שלהן הוא הגבוה ביותר, חצי מהקבוצות הישראליות מקבלות ציון 100 בבגרות מעבדה בפיזיקה, וזה בעצם הפרס האמיתי כפי שיעיד כל מי שניגש למבחן המעיק הזה. היומיים המרוכזים נקבעו השנה ל-18-17 במרץ. ביום השני (18 במרץ) ב-10 בבוקר יוצגו הכספות לקהל הרחב בסמוך לגן המדע במכון ויצמן. כולם מוזמנים.
אני מלווה את התחרות כבר כמה שנים בתפקידים שונים, ועל אף שסיימתי דוקטורט בפיזיקה, אני עדיין לומד מהרעיונות המקוריים של הקבוצות ומהיישום שלהם בכספות. אני מבטיח לספר מדי פעם בבלוג על כספות משנים קודמות שמצאו חן בעיני במיוחד.
2 תגובות:
הייתה אחלה תחרות השנה :) גם בצבא אפשר להשתתף שוב ?
אני חושב שהתחרות מוגבלת לתלמידי בית ספר. שיהיה בהצלחה בצבא...
הוסף רשומת תגובה