דנמרק היא המובילה העולמית מבחינת ייצור חשמל בעזרת אנרגיית רוח יחסית לגודל האוכלוסייה. חמישית מייצור החשמל בדנמרק מתבצעת באמצעות טורבינות רוח - הרבה יותר מכל מדינה אחרת. ספרד, אגב, נמצאת במקום השני. הסוד של שתי המדינות הללו נעוץ בעידוד ממשלתי שנשען על דעת קהל חיובית בנוגע לאנרגיה חלופית. דעת הקהל מחייבת את הפוליטיקאים המועמדים לתמוך בפתרונות של אנרגיה חלופית, ובו בזמן עוזרת לממשלות לקבל החלטות מחייבות וארוכות טווח בכל הנוגע לסובסידיות והקלה במס בשלבי ההקמה של תחנות כוח חלופיות בכלל וחוות רוח בפרט.
אנרגיית רוח היא פיתרון מעולה למרבית המדינות, במיוחד אם עצמת הרוחות בהן גבוהה במיוחד. דנמרק מנצלת את הפוטנציאל הזה כמעט עד תום - הן ביבשה והן בים. יש לציין שדנמרק היא מעצמה גם בכל הנוגע לייצור טורבינות - כמחצית מייצור אנרגיית הרוח בעולם מתבצעת באמצעות טורבינות של חברות דניות. נקודה מעניינת נוספת היא מעורבות הקהילות בדנמרק בהקמת הטורבינות - מרבית הטורבינות שייכות לקואופרטיבים מקומיים, כלומר לבעלי הקרקעות ולתושבי הכפרים שבסמוך להם הוקמו הטורבינות.
לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח יש כמה יתרונות בולטים: זו שיטה נקייה ומתחדשת שאינה גורמת לזיהום אוויר או קרקע, והיא אינה כרוכה בפליטת פחמן דו-חמצני. שני החסרונות העיקריים הם הצורך בשטחים גדולים וחוסר זמינות בשעות של רוח חלשה. על הבעיה השנייה ניתן להתגבר על ידי אגירת אנרגיה בשעות של רוח חזקה באמצעים שונים, למשל אגירה כימית, טעינת מצברים או העלאת מים לראש הסכר בתחנה הידרואלקטרית. בסך הכל, אנרגיית רוח היא שיטה פשוטה ונוחה, שלהערכתי תשחק תפקיד משמעותי בשוק האנרגיה העתידי. אני צופה שמחיר ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח יהיה אפסי כבר בעתיד הקרוב, ובמדינות רבות אנרגיית רוח תוכל בקלות להפוך לספק אנרגיה מרכזי.
בישראל התחום לא כל כך מפותח - עד היום הוקמה רק חווה אחת (ברכס חזקה שברמת הגולן), ומלבד טורבינות בודדות נוספות בכמה אתרים בארץ לא הושקעו כספים באנרגיית רוח. לדעתי יש מקום לפתח את התחום, אם כי כדאי לזכור שמשאב הטבע העיקרי שבו משופעת ארץ ישראל הוא שמש, ואנרגיית שמש מתאימה יותר כמקור ראשי לשוק האנרגיה החלופית בישראל.
טורבינות רוח מהוות ספק אנרגיה נוח ובטוח באופן יחסי, וכמעט שלא שומעים על בעיות בהן, אם כי תקלות קורות מדי פעם, ואפילו קרה לא אחת שעמוד הטורבינה קרס. רוח חזקה במיוחד עלולה להוות סכנה לטורבינה. אם עצמת הרוח עולה על סף מסוים נכנסות לפעולה שתי מערכות הגנה: מערכת הלהבים מסתובבת ב-90 מעלות על מנת שלא לעמוד עם הפנים לרוח, ואם זה לא מספיק אז מנגנון עצירה מכני עוצר את הלהבים. מה קורה אם מנגנוני ההגנה לא עובדים? את זה ניתן לראות בסרטון הבא שצולם בדנמרק לפני כשנה. נראית בו טורבינה של חברת וסטס הוותיקה והמצליחה.
חוות טורבינות רוח ימיות בדמרק
אנרגיית רוח היא פיתרון מעולה למרבית המדינות, במיוחד אם עצמת הרוחות בהן גבוהה במיוחד. דנמרק מנצלת את הפוטנציאל הזה כמעט עד תום - הן ביבשה והן בים. יש לציין שדנמרק היא מעצמה גם בכל הנוגע לייצור טורבינות - כמחצית מייצור אנרגיית הרוח בעולם מתבצעת באמצעות טורבינות של חברות דניות. נקודה מעניינת נוספת היא מעורבות הקהילות בדנמרק בהקמת הטורבינות - מרבית הטורבינות שייכות לקואופרטיבים מקומיים, כלומר לבעלי הקרקעות ולתושבי הכפרים שבסמוך להם הוקמו הטורבינות.
לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח יש כמה יתרונות בולטים: זו שיטה נקייה ומתחדשת שאינה גורמת לזיהום אוויר או קרקע, והיא אינה כרוכה בפליטת פחמן דו-חמצני. שני החסרונות העיקריים הם הצורך בשטחים גדולים וחוסר זמינות בשעות של רוח חלשה. על הבעיה השנייה ניתן להתגבר על ידי אגירת אנרגיה בשעות של רוח חזקה באמצעים שונים, למשל אגירה כימית, טעינת מצברים או העלאת מים לראש הסכר בתחנה הידרואלקטרית. בסך הכל, אנרגיית רוח היא שיטה פשוטה ונוחה, שלהערכתי תשחק תפקיד משמעותי בשוק האנרגיה העתידי. אני צופה שמחיר ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח יהיה אפסי כבר בעתיד הקרוב, ובמדינות רבות אנרגיית רוח תוכל בקלות להפוך לספק אנרגיה מרכזי.
בישראל התחום לא כל כך מפותח - עד היום הוקמה רק חווה אחת (ברכס חזקה שברמת הגולן), ומלבד טורבינות בודדות נוספות בכמה אתרים בארץ לא הושקעו כספים באנרגיית רוח. לדעתי יש מקום לפתח את התחום, אם כי כדאי לזכור שמשאב הטבע העיקרי שבו משופעת ארץ ישראל הוא שמש, ואנרגיית שמש מתאימה יותר כמקור ראשי לשוק האנרגיה החלופית בישראל.
טורבינות רוח מהוות ספק אנרגיה נוח ובטוח באופן יחסי, וכמעט שלא שומעים על בעיות בהן, אם כי תקלות קורות מדי פעם, ואפילו קרה לא אחת שעמוד הטורבינה קרס. רוח חזקה במיוחד עלולה להוות סכנה לטורבינה. אם עצמת הרוח עולה על סף מסוים נכנסות לפעולה שתי מערכות הגנה: מערכת הלהבים מסתובבת ב-90 מעלות על מנת שלא לעמוד עם הפנים לרוח, ואם זה לא מספיק אז מנגנון עצירה מכני עוצר את הלהבים. מה קורה אם מנגנוני ההגנה לא עובדים? את זה ניתן לראות בסרטון הבא שצולם בדנמרק לפני כשנה. נראית בו טורבינה של חברת וסטס הוותיקה והמצליחה.
2 תגובות:
אריה - תודה על המאמר והפניית תשומת הלב לנושא החשוב הזה. הנה "מיסטר ווינד" - פירסומת מדליקה לחברה לייצור טורבינות רוח.
http://www.youtube.com/watch?v=2mTLO2F_ERY
תודה יוחאי. נהניתי לצפות בסרטון הפרסומת.
הוסף רשומת תגובה