סרטון מעניין על הטורבינה הגדולה בעולם לייצור אנרגיית רוח. הטורבינה מיוצרת על ידי חברת Enercon הגרמנית. היא נקראת E-126 משום שקוטר הרוטור שלה הוא 126 מטרים, או במילים אחרות אורכו של כל להב מבין השלושה עומד על 63 מטר. גובהו של העמוד שבו נמצא הסטטור ושאליו מחובר הרוטור הוא 138 מטר. הטורבינה יכולה לספק כ-7 מגה-ואט ביום ממוצע וזה בערך אלפית מצריכת החשמל של ישראל ביום עמוס למדי.
מעניין האם דון קישוט היה ממשיך להילחם בטחנות רוח אם היה רואה את המפלצת הזאת :-)
מעניין האם דון קישוט היה ממשיך להילחם בטחנות רוח אם היה רואה את המפלצת הזאת :-)
4 תגובות:
מאמר יפה אך קצר.
וגם קצת קטנוניות לשונית: הטורבינה ממירה אנרגיית רוח (שהיא למעשה אנרגיית תנועה) לאנרגייה חשמלית.
ואולי בהזדמנות תספר לנו איך למעשה היא עובדת?
שלום אריאל. אכן התלבטתי בנושא הלשוני. בסופו של דבר החלטתי ללכת לכיוון של הגדרה רחבה יותר שלפיה אנרגיית רוח היא לא רק אנרגיית התנועה של הרוח אלא גם הפקת אנרגיה חשמלית מרוח. באנגלית זו הכוונה כשאומרים Wind power. אני לא יודע אם יש תרגום טוב לעברית של הביטוי.
בנושא אופן הפעולה, כרגע אסתפק בתיאור קצר.
טורבינה ממירה זרימה לאנרגיה סיבובית. זו יכולה להיות למשל זרימת קיטור בתחנה ששורפת פחם, זרימת מים בתחנה הידרואלקטרית או זרימת רוח בטורבינת רוח.
אנרגיה סיבובית זו משמשת לייצור חשמל בגנרטור חשמלי. עקרון הפעולה של גנרטור חשמלי מבוסס על חוק פאראדיי שקובע כי שינוי בעצמת השדה המגנטי גורמת ליצירה של מתח חשמלי. השינוי בשדה המגנטי יכול להיעשות למשל על ידי חיבור מגנט לרוטור (החלק המסתובב של הגנרטור) שבעצמו מחובר לטורבינה. המתח החשמלי ייווצר בסטטור (החלק הנייח של הגנרטור).
קישור לאתר מצוין שעוסק בגנרטורים בתחום אנרגיית רוח.
הפרק Asynchronous machines באותו אתר עוסק בגנרטור אסינכרוני (גנרטור השראה) שמהווה את סוג הגנרטור הנפוץ ביותר בתחום של אנרגיית רוח.
אם טורבינה אחת יכולה לספק אלפית מצריכת החשמל של ישראל ביום אחד, אני מציע לממשלת ישראל לקנות אלף טורבינות כאלה; ואולי יבוא שלום (לפחות מבחינה אקולוגית, אם לא פוליטית).
רק לצורך השוואה: חוות הטורבינות ברמת הגולן מכילה 10 טורבינות רוח המייצרות יחד כ-6 וחצי מגה-וואט. הטורבינה הזאת של אנרקון אוכלת את החווה הזאת פלוס קינוח קטן :)
הוסף רשומת תגובה