יום שבת, 27 בפברואר 2010

רעידת האדמה בצ'ילה

רעידת האדמה שהתרחשה הבוקר בצ'ילה היא אחת החזקות בהיסטוריה המתועדת של רעידות האדמה. עוצמתה עומדת על 8.8, מה שמציב אותה במקום השישי. המפה הבאה, שנלקחה מאתר USGS, מציגה את 14 הרעשים החזקים מאז 1900, ללא רעידת האדמה של צ'ילה מהיום.

 

14 רעידות האדמה החזקות ביותר מאז 1900

הרעש החזק בהיסטוריה המתועדת (עוצמה של 9.5), שמסומן במספר 1, התרחש גם הוא בצ'ילה, בשנת 1960. הוא גרם למותם של 1,655 אנשים. הנזק קשור כמובן לעוצמה, אך הוא תלוי בגורמים נוספים, כמו עומק מוקד הרעש, המרחק בין האפיצנטר למרכזי האוכלוסין ואיכות הבנייה (עוד על כך בפוסט על רעידת האדמה בהאיטי). לזה צריך להוסיף שכאשר רעידת האדמה מתרחשת בים, כמו רעידת האדמה הנוכחית בצ'ילה, הסכנה העיקרית היא גלי צונאמי אדירים שיכולים לשטוף חופים גם במרחק של אלפי קילומטרים. כך למשל, מספר ההרוגים ברעידת האדמה השלישית בעוצמתה, שהתרחשה בדצמבר 2004 ליד חופי סומטרה, היה גדול במיוחד (כ-200,000 איש) בגלל גל הצונאמי האדיר שנוצר.

פרט בולט במפה הוא מיקומן של כל רעידות האדמה החזקות - בשולי האוקיינוס השקט, לאורך הקו הקרוי טבעת האש. זה לא במקרה. באופן כללי, האוקיינוס השקט נמצא בתהליך של סגירה, כלומר שוליו שוקעים אט-אט תחת היבשות שמסביבו. האזורים הללו שבהם לוח טקטוני אחד נע לעבר לוח אחר ושוקע מתחתיו נקראים אזורי הפחתה והם מהווים אזורים מועדים לרעידות אדמה. 

בצ'ילה מתקיים מצב מיוחד. בדרום המדינה קיים צומת משולש (triple junction): שני לוחות ימיים, לוח נסקה והלוח האנטארקטי, מתרחקים זה מזה, ושניהם שוקעים מתחת ללוח הדרום-אמריקאי היבשתי. זה מקרה נדיר שבו רכס מרכז-אוקייני, רכס ההרים הנוצר מתחת לים בעת התרחקות שני לוחות זה מזה, שוקע בעצמו מתחת ללוח אחר. צומת משולש מסוג זה, שאין כמוהו בשום מקום אחר בעולם, מהווה מוקד לרעידות אדמה חזקות. גם אזור מרכז צ'ילה, שמצפון לצומת, מועד לרעידות אדמה בעוצמה גבוהה. שם מתנגש לוח נסקה במהירות גבוהה יחסית (כ-8 ס"מ לשנה) בלוח היבשתי של דרום אמריקה, והאנרגיה המצטברת כתוצאה מההתנגשות המתמדת משתחררת מדי כמה שנים בצורת רעידת אדמה. רעידת האדמה של 1960 ורעידת האדמה הנוכחית התרחשו שתיהן במרכז צ'ילה.

 
הלוחות הטקטוניים בדרום האוקיינוס השקט. מקור: The Chile Margin Triple Junction

לא רחוק מאתנו, באפריקה, נמצא צומת משולש מסוג אחר. במשולש אפאר, המהווה את נקודת המפגש בין אתיופיה, אריתריאה, ג'יבוטי וסומליה, קיים מפגש בין שלושה רכסים, כלומר קווים שלאורכם הלוחות מתרחקים זה מזה. אחד מהם נמצא בים סוף, השני במפרץ עדן והשלישי הוא החלק האפריקאי של השבר הסורי-אפריקאי, שיגרום בסופו של דבר לחציית יבשת אפריקה לשני חלקים ולכניסת מים בין אפריקה המזרחית לשאר היבשת. בכל מקרה, צומת משולש מסוג כזה פחות מסוכן בכל הנוגע לרעידות אדמה מהצומת המשולש הצי'ליאני.

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

איך זה יכול להיות שרעידת אדמה בהאיטי הייתה חלשה פי הרבה ועדיין קטלנית פי אלף?

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

קשה להעריך את כמות הנפגעים גם אם מיקום רעידת האדמה ידוע באופן מדויק.

איכות הבנייה היא גורם מרכזי, וכידוע הבתים בבירת האיטי היו ברובם חלשים מאוד. הבתים היחידים שלא קרסו בפורט-או-פרנס נבנו בסטנדרטים מודרניים והיו שייכים לעשירים או לזרים. במובן זה, צ'ילה היא מדינה עשירה יותר והבתים בה חזקים יותר באופן ניכר.

שני הגורמים הנוספים שיש להם השפעה גדולה הם המרחק של האפיצנטר (הנקודה על פני השטח שנמצאת מעל מוקד הרעש) ממקומות המגורים והעומק של מוקד הרעש.
רעידת האדמה בצ'ילה התרחשה בעומק של 35 ק"מ והאפיצנטר נמצא במרחק של 100 ק"מ למקום היישוב הקרוב (325 ק"מ מהבירה סנטיאגו), לעומת עומק של 13 ק"מ ומרחק של 15 ק"מ בין האפיצנטר לעיר הבירה הצפופה במקרה של האיטי.

פילוסופיה מדע וחברה אמר/ה...

ריצ'ארד גרוס, גיאו-פיזיקאי ממעבדת נאס"א בקליפורניה, מצא כי רעידת האדמה הזיזה את הציר שעליו מאוזנת מסת כדור הארץ בכ-8 סנטימטרים, וקיצרה את הימים ב-1.26 מיקרו שניות.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1153370.html

אריה מלמד-כץ אמר/ה...

מעניין מאוד - תודה.

שתי הערות:
1. אם אני מבין נכון הוא עשה הערכה בעזרת סימולציה ולא מדד בפועל את שינוי אורך היממה.

2. השינוי באורך היום נובע מכך שגוש סלע נכנס מתחת לגוש סלע אחר, כלומר יש טיפ-טיפה פחות סלעים שרחוקים מציר הסיבוב. בשפה פיזיקלית: מומנט ההתמד של כדור הארץ קטן. לפי חוק שימור התנע הזוויתי (מכפלת מומנט ההתמד במהירות הסיבוב היא גודל קבוע) הקטנה במומנט ההתמד גורמת להגדלת מהירות הסיבוב - אורך היום מתקצר.

נראה כמו נושא מעניין לפוסט עתידי...