קליימטגייט

לפני מספר ימים נגנבה תכתובת מיילים של חוקרי אקלים בריטים. פרשה זו זכתה לכינוי קליימטגייט (Climategate, אקלים-גייט). התכתובת מכילה ברובה ענייני עבודה רגילים הנוגעים למאמרים, פגישות, ניתוח נתונים וכדומה. עם זאת, כמה מהמיילים מצביעים על תהליכים בעייתים בעבודתם של חוקרי האקלים, שבסופו של דבר מצאה ביטוי גם בדוחות ה-IPCC הנוגעים להתחממות העולמית.

הנקודות הבעייתיות שעולות ממקצת המיילים לא הפתיעו אותי. ראשית, רואים שם רכילות, תופעה שלמרבה הצער די מאפיינת את העולם האקדמי. אני לא חושב שזו תופעה מזיקה, אבל היא מעצבנת, מוציאה שם רע למדענים ובוודאי מיותרת. לרכילות נלווה במיילים הללו זלזול ביריבים אקדמאיים. במידה מסוימת הזלזול הוא פן נוסף של הרכילות. אנשי מדע צריכים לקחת בחשבון שמבחוץ זה נראה רע, במיוחד משום שהמדע נתפס בציבור כנקי מתופעות כאלו. הנקודה השלישית שרואים במיילים היא נסיון להציג את המידע בצורה משכנעת. זה משהו שנעשה בכל תחום, והחוכמה היא לקרוא את הגרף לעומק ולהבין את המידע גם אם הוא הוצג למטרה מסוימת. כל עוד הנתונים המוצגים אינם מזויפים אני לא רואה בעיה עקרונית. עם זאת, רצוי שתהיה גישה חופשית לנתונים הגולמיים ולדרך בניית הגרפים, על מנת שניתן יהיה לבדוק לעומק כיצד מתבצעת הצגת הנתונים.

ובכל זאת, אחת הנקודות שעולות מהמיילים אכזבה אותי במיוחד. מתברר שחלק ממחברי ה-IPCC לא היו אובייקטיביים ולא היו ביקורתיים מספיק כלפי העבודה שלהם עצמם וכלפי מאמרים שתומכים בעבודה שלהם. בעיניי, אחד מעקרונות העבודה המדעית הוא הביקורתיות, והיכולת להודות בטעות. אני נזכר שפרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, ציין באופן מיוחד את התכונה הזו כשהוא הזכיר בראיון שערכתי איתו מדענים גדולים שהשפיעו עליו (פליקס בלוך ונוויל מוט), ואני מסכים בהחלט - היכולת לבקר את עצמך מאפיינת בדרך כלל מדענים בעלי שיעור קומה. חבל שחוקרי האקלים הללו לא התברכו בתכונה זו.

נקודה אחרת הקשורה לפרשה, שממעטים להתייחס אליה בשלב זה, היא האופן הבלתי חוקי שבו הושגה התכתובת. זו שאלה רחבה יותר של הזכות לשמור על מידע פרטי, גם אם יש בו אלמנטים שיכולים לעניין את הציבור. אני חושב שהעולם צועד למצב שבו יהיה קשה לשמור על מידע כזה, וזו נקודה שיש לקחת בחשבון כשכותבים מייל או אפילו שומרים רעיונות במחשב האישי.

לסיום, ועל מנת לשים את קליימטגייט בפרופורציה, מנקודת הראות שלי אני לא רואה לפרשה השפעה על מחקר ההתחממות הגלובלית בכללותו. הנתונים הנוגעים להתחממות כדור הארץ במהלך 100 השנים האחרונות ולעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באותה תקופה מבוססים על מדידות רבות ויש ודאות גבוהה לגבי נכונותם. כפי שכתבתי השבוע, המסקנה שההתחממות נובעת מפעילות אנושית נובעת מכך שאין ראיות לגורם משמעותי אחר מלבד התגברות אפקט החממה, ועד שלא יימצא מודל חלופי מניח את הדעת אני סבור שהמסקנה בדבר השפעת האדם על האקלים תישאר איתנו.